(Hebrew) 108 שיעורים על חברה וכלכלה

108 שיעורים על חברה וכלכלה מאת המכללה החברתית כפי שהופיעו ב-Ynet מעורבות “פינוי ובינוי” האומנם רצוי? ואם כן, כיצד? “תהליכים של פינוי ובינוי במרקם העירוני הישן הם אסטרטגיה עירונית ותיקה, המופעלת קרוב למאה שנים בערים רבות. חוקרים רבים עוסקים בנושא מזה עשרות שנים והצטבר ידע מחקרי מקיף”. שיעור במכללה החברתית כלכלית הדעיכה הצפויה של תל … Continue reading (Hebrew) 108 שיעורים על חברה וכלכלה

108 שיעורים על חברה וכלכלה מאת המכללה החברתית כפי שהופיעו ב-Ynet מעורבות

“פינוי ובינוי” האומנם רצוי? ואם כן, כיצד?
“תהליכים של פינוי ובינוי במרקם העירוני הישן הם אסטרטגיה עירונית ותיקה, המופעלת קרוב למאה שנים בערים רבות. חוקרים רבים עוסקים בנושא מזה עשרות שנים והצטבר ידע מחקרי מקיף”. שיעור במכללה החברתית כלכלית
הדעיכה הצפויה של תל אביב
“94% מהשטח המוניציפלי של ת”א, כולל שכונות פרבריות מנומנמות בלבד,שהמשיכה העיקרית אליהן היא קרבתן למרכז התוסס. התרומה העיקרית שלהן היא מיסים עירוניים, אבל אין להם תרומה למרקם ולקצב של עיר אינטנסיבית ופעילה המהווה מרכז מטרופוליני”. שיעור במכללה החברתית כלכלית
העסקה פוגענית והחברה הישראלית
“מי שמסכים עם ניצול של עובדי קבלן בניקיון ובשמירה עלול למצוא את עצמו או את חבריו מנוצלים כמורה-קבלן, כמרצה-קבלן, בנקאי-קבלן, מתכנת-קבלן או כל צורת קיפוח אחרת המאפשרת למעסיק ‘להתייעל’ על חשבון שכרם של עובדים ורווחתם”. שיעור במכללה החברתית-כלכלית
החסכון הפנסיוני בישראל – מורה נבוכים
רפורמה רודפת רפורמה, תוצאות של שינוי אחד מביאות לתיקון נוסף בוועדה מיוחדת. רועי מימרן, יו”ר פורום החוסכים לפנסיה בישראל, מעביר שיעור במכללה החברתית כלכלית בשאיפה לעשות לנו קצת סדר בראש בכל הקשור לחסכון הפנסיוני

על סביבה, ערכים ומה שביניהם
“כדאי שנחשוב כל אחד מאתנו על הערכים המנחים אותו והשפעותיהם על עיצוב היום יום שלנו: איך אנחנו מתניידים? איפה אנחנו חיים? מה אנחנו לובשים? מה אנחנו אוכלים? מהם הערכים מאחורי קבלת ההחלטות שלנו בנושאים אלו ואחרים?”. שיעור במכללה החברתית כלכלית
קנו מידע בחנות המדע. האקדמיה בשירות החברה
העובדים בחנות המדע עושים בעיקר עבודת תיווך: הם מקבלים שאלות מארגוני חברה אזרחית, מנגישים מחקר קיים שנעשה בנושא, ואם השאלה דורשת מחקר נוסף הם מאתרים חוקרים לביצוע העבודה. האתגר בעבודה הוא כפול: לתרגם צורך שעולה מהשטח לשאלה למחקר מדעי ואז למצוא את האנשים שיבצעו את המחקר. שיעור במכללה החברתית כלכלית
שיעור על שכר וטכנולוגיה
“לאורך ההיסטוריה של הפיתוח המואץ של הטכנולוגיה מאז המהפכה התעשייתית, היה תפקיד מרכזי לטכנולוגיות המחליפות עובדים במכונות. זה החל במכונות הטוויה והאריגה, נמשך ברכבות ובכלי תחבורה דומים, ובא לביטוי גם כיום במחשבים וביישומיהם”. שיעור במכללה החברתית-כלכלית

קיץ של מחאה: האם הצליח המאבק החברתי?
ביולי 2011 אישה צעירה אחת החליטה שנמאס לה ויצאה עם אוהל לרחוב. בתוך ימים, התרומם מסך הדיסוננס הקוגנטיבי בו היתה נתונה החברה הישראלית, וההמונים יצאו לרחובות. בזכות מה הצליחה המחאה של קיץ 2011?

מה יהיה עם שוק העבודה בישראל?

“רגולציה נכונה של שוק העבודה היא בעלת פוטנציאל ליצירת צמיחה ומזעור בעיות הנמצאות היום על סדר היום והקשורות לממשל תאגידי, כמו גם לצדק חלוקתי”. שיעור במכללה החברתית-כלכלית
ציון 100 בכלכלה וחברה. למען חברה צודקת
באוקטובר 2006 פורסם המאמר הראשון של המכללה החברתית-כלכלית. מאז, עלו 99 מאמרים נוספים ששפכו אור, התריעו, ומעל לכל פעלו להרחבת הדיון והמאבק למען צדק חברתי. בתקווה לחברה שיוויונית וצודקת יותר עוד לפני השיעור ה-200

למה לכסף שלנו אין מספיק כוח?
“אחת הבעיות העיקריות בבסיס סוגיית יוקר המחייה בישראל היא הפער בין השכר ליוקר המחייה. אחוז גדל והולך של ישראלים מרוויחים שכר שהולך ונהיה פחות ריאלי ביחס ליוקר המחייה”. שיעור במכללה החברתית-כלכלית

האשכנזים-חילונים-סוציאליסטים-לאומיים עוד כאן
“ה’אשכנזי’ המוחה מדבר היום בראש וראשונה כאזרח, הסוציאליסט הפך ל’סוציאל-דמוקרט’ והדמוקרטיה החליפה את הלאומיות כדגל מרכזי. הקריאה למדינת רווחה אינה דורשת שיבה לממלכתיות המפא”יניקית החונקת ולועדות המסדרות, אלא לדמוקרטיה חברתית, פתוחה, צודקת ולא לאומנית”. שיעור במכללה החברתית-כלכלית

לזיהום סביבתי אין גבולות?
אף בר דעת לא היה מוכן לחיות בצמוד לגדר של מפעלים המטפלים בשפכים תעשייתיים מסוכנים ברמת חובב, אלא אם הוא בדואי. אף בר דעת לא היה מוכן לחיות על שפת מכרה פוספטים ולחשוף את ילדיו לקרינה רדיואקטיבית, אלא אם הוא תושב ערד וכסייפה. הריאות של התושבים הללו לא בנויות אחרת, אך בגלל שהם גרים בפריפריה האם ניתן להתייחס אליהם אחרת? שיעור במכללה החברתית כלכלית
מדוע לא קיימת תוכנית לאומית למאבק בעוני?
בעיצומו של המשבר העולמי, הכריז האיחוד האירופי על שנת 2010 כאל שנת צמצום העוני, שנה בה נתבקשו ממשלות האיחוד לבנות תוכניות ואסטרטגיות המשלבות את רמה הלאומית והרמה הלוקאלית כאחד. ומה באשר לישראל? . שיעור במכללה החברתית כלכלית
חברות שירותים – האתגר הבא
“במקום להכריע באופן כן וישר בדבר גודלו של המגזר הציבורי, הרשויות בוחרות לכנות את מי שהיו עובדי חברות כוח אדם ‘עובדי חברות שירותים’, להעסיקם כמשתתפים חופשיים, או לחלופין לפטרם בטרם מסתיימת התקופה הרלוונטית”. שיעור במכללה החברתית כלכלית
“העשירים יתעשרו והשאר ישלמו”
“כיום שולט במערכת הפיננסית כלל כלכלי קניבליסטי פשוט: מניפולציה פיננסית כלכלית, הרס וסחיטה הם רווחיים הרבה יותר, מיצירת ערך אמיתי”. שיעור במכללה החברתית-כלכלית

מותה של אירופה החברתית, הסוציאל דמוקרטית
“שיעור הצמיחה הצפוי של 3.3% בלטביה עבור 2011 מוצג כעדות להצלחה. אבל ידרשו הרבה שנות צמיחה בשיעור זה כדי לחזור להיקף כלכלת לטביה ב-2007. האם קפיצת ‘חתול מת’ זו משכנעת מספיק כך שמדינות אחרות באיחוד האירופי יפעילו מדיניות צנע דומה?”. שיעור במכללה החברתית-כלכלית

אקטיביזם ועבודה סוציאלית, שילוב מנצח?
“לכאורה נראה כי קיימת הלגיטימציה לשימוש באקטיביזם בעבודה סוציאלית, אך בפועל ממעטים עובדים סוציאליים להשתמש בכלים אלו לקידום צדק חברתי עם ועבור לקוחותיהם”. שיעור במכללה החברתית-כלכלית
הפרטה במחדל – מדיניות הדיור בישראל
“לעיתים הפרטה מתבצעת לא על ידי פעולה אקטיבית של מכירה, מכרז או רישוי, אלא על ידי צמצום הפעילות השלטונית, באמצעות קיצוץ תקציבי או שינוי חוקים ונהלים, אף שלא חל שינוי בביקוש לשירות הציבורי”. שיעור במכללה החברתית כלכלית

ג’נטריפיקציה ודחיקה על כוס קפה
הצד החיובי של תהליכי ג’נטריפיקציה בולט לעין: בניינים זוכים למתיחות פנים, עסקים חדשים נפתחים, העירייה משקיעה בתשתיות ובניקיון, תחושת הביטחון משתפרת, המחירים עולים, משקיעים מתעניינים, בונים, משפצים ועוד תושבים מגיעים. הצד השלילי פחות בולט לעין וניתן לסכמו במונח רחב אחד: דחיקה
חשבון נפש חברתי-סביבתי
“הפרת האיזון בין אינטרסים כלכליים צרים ופרטניים לבין הצרכים והרצונות של התושבים, היא למעשה הבסיס לכל עוולה חברתית וסביבתית כאחד”. שיעור במכללה החברתית כלכלית

תשובות לתשובה
“חברות ושותפויות הגז והמשקיעים בהן אינם יכולים לטעון כי לא ידעו על האפשרות שהמדינה עשויה לשנות החוקים ודיני המס החלים בתחומן. טיעונים אלו, המתובלים במילים כמו הגינות, צדק והלאמה, לא עומדים במבחן שכל ישר והיכרות עם התחום”. שיעור במכללה החברתית כלכלית

הזכות לחופש ההתאגדות
“הפיטורים הכוחניים במגזר השלישי הם אבן דרך מסוכנת בהמשך הקריסה חברתית במדינת ישראל, מחובתנו כאזרחים לעמוד כגוף אחד נגד הארגונים החברתיים המפטרים עובדים כי ניסו לממש את זכותם להתאגד, ולומר להם שמי שרומס את הזכות לחופש התאגדות, אין לו זכות קיום כארגון חברתי המטפל בעוולות חברתיות”. שיעור במכללה החברתית-כלכלית

ערים עם הפסקה
האם רפורמה כלשהי תיתן מענה לבעיות היסוד של תכנון ערים בישראל? נראה כי בסבך “ההולילנדים”, שאלה יסודית זו נשכחה מלב ואיש אינו טורח לבחון מהן הבעיות מהן סובלות הערים בישראל וכיצד ניתן לפתור אותן בהתבסס על הניסיון הצבור בעולם. שיעור במכללה החברתית-כלכלית
תוכנית ויסקונסין: עבודה לעניים או עבודה בעיניים?
במסגרת תכנית וויסקונסין מקבלי הקצבאות מחויבים לבצע תכנית אישית של בין שלושים לארבעים שעות בשבוע, הכוללת הכשרה, חיפוש עבודה, חובת שירות בקהילה ועוד. האם כדאי להמשיך ולהשתמש בה? שיעור במכללה החברתית כלכלית
רפורמת הבנייה? נתניהו מטעה אתכם
אם ראש הממשלה היה רוצה באמת לייעל את מערכת התכנון, היה עליו לעשות דברים רבים אחרים חוץ מהרפורמה המדוברת, שתוביל לנזק עצום. שיעור במכללה החברתית כלכלית

הכדור(גל) בידיים שלהם
בזכות הפופולאריות העצומה של הכדורגל, השיווק והפרסום האדירים שנלווים לו, ניתן להבין באמצעותו מהו קפיטליזם מודרני: אלה שיש להם כסף, הם שהשרישו את התפיסה שבלי כסף אין כדורגל. הציבור אימץ את החשיבה הזאת בלי לחשוב
כמה מובטלים יש בישראל באמת?
רק כאשר מוסיפים לשיעור המובטלים הרשמי גם את מספרם של אלה אשר התייאשו מחיפוש עבודה ואת המועסקים במשרה חלקית זעומה, מתקבל שיעור האבטלה האמיתי – והגבוה למדי. שיעור במכללה החברתית-כלכלית
פתאום כולנו ירוקים?
ההתיירקות, שמטרתה הקניית תדמית ירוקה, הפכה כלי בשירות “האחריות החברתית”, אותה תפיסה שגואלת אותנו מסיוט המהפכה הנדרש מאיתנו. הסתפקותנו באיוולת המהלכים הירוקים הקוסמטיים, היא בעצם בקשת פטור שלנו מהאחריות האמיתית המוטלת עלינו. שיעור במכללה החברתית-כלכלית
נתניהו אכן תומך בשתי מדינות לשני עמים
ראש הממשלה, בעזרתו האדיבה של שר האוצר, עושים הכל כדי לבנות מדינה אחת לעניים. שיעור במכללה החברתית-כלכלית
כשהכסף מכתיב את צעדי האקדמיה
הראשונים שנפגעים מקפיטליזציית האקדמיה הם המורים מן החוץ והסטודנטים, שהולכים ונתפסים כ”לקוחות” הצורכים מוצר ששמו ידע, במקום לראותם כשותפים לסיעור מוחות. שיעור במכללה החברתית כלכלית
על תהליכי המסחור והפרטה של מערכת הבריאות
“נאמנותו של הרופא המטפל היא קודם כל כלפי המטופל ובהתאם לכך מחובתו להגן עליו מפני גורמים חיצוניים שיכולים לפגוע בו בריאותית, בין אם מדובר במשטר טוטליטרי, מקום עבודה ואף בני משפחה”. ד”ר נדב דוידוביץ’ מעביר שיעור במכללה החברתית כלכלית על יחסי רופא ומטופל והאינטרסים המשפיעים עליהם
הכלכלה צומחת, האנשים נובלים
“יצאנו מהמשבר!” מריעים מוספי הכלכלה; “חזרנו לצמיחה”. איתמר כהן , מרצה ב’מכללה החברתית כלכלית’ מציג תמונה עגומה של הצמיחה הכלכלית ומתריע מה שטוב לתמ”ג, לא בהכרח טוב לבני האדם המייצרים אותו
מאחורי הקלעים של “ויסות המטבע”
“לכאורה, מדובר בענייני כלכלה סבוכים שעליהם נאבקים מומחים, ולא בשאלה המועלית לדיון ציבורי. אלא שהנושא, הקובע את יחסי הכוחות במשק, אינו יכול להישאר ללא דיון ציבורי, שיתייחס להשלכות החברתיות של כל הכרעה שתתקבל”. שיעור במכללה החברתית-כלכלית

הרכבת שמזדחלת 36 שנה
ב-1973 הורתה ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, להתחיל לתכנן את הרכבת התחתית כחלק ממערכת להסעת המונים שתקל על הנגישות לת”א. היום ב-2009, אוכלוסיית המדינה גדלה ל-7.4 מיליון תושבים, וכבישיה עמוסים ב-1.9 מיליון כלי רכב פרטיים. היזם הודיע שאין באפשרותו לגייס את הכספים הדרושים ומבקש להגדיל את מענק המדינה. שיעור על רכבת המבוששת להגיע
מה מציעה המדינה לבני נוער בפריפריה?
“השיח הציבורי בישראל אדיש לסוגיית תחולת העוני בקרב ילדים, והצגתו כפועל יוצא של בחירות לא נכונות: נו, מדובר בילדים של משפחות ערביות או חרדיות שמי ביקש מהם ללדת כל-כך הרבה ילדים או בילדים של משפחות גרושות. נו, מי ביקש מהם לפרק את הבית. האפשרות שמספר ילדים הוא פועל יוצא של מדיניות ציבורית בדרך כלל לא נידונה”
הסכנה מאחורי “העוף-על-כל-צלחת”
“ממקומה המקופח משהו בסדר היום הפוליטי, משפיעה תעשיית המזון על חיינו וחייהם של שאר דרי כדור הארץ אולי יותר מכל פעילות כלכלית אחרת. הגידול העולמי בצריכת הבשר משקף למשל, את הצלחתם של בעלי-ההון להכפיף את אורח החיים של בני-אדם לאינטרסים שלהם”. שיעור במכללה החברתית-כלכלית
סופו של הניאו-ליברליזם? לא כל כך מהר
“ניסיון העבר מלמד שהקפיטליזם משנה את צורתו באופן משמעותי רק על רקע משבר אמון עמוק, וממושך, מצד החברה כלפי דרך ניהול הכלכלה. כדי שתתחלף אידיאולוגיה כלכלית שלטת דרושים אירועים מטלטלים וזמן לעכל אותם”. בשיעור ב”מכללה החברתית-כלכלית”, מסביר רמי קפלן שאין למהר ולהספיד את הניאו -ליברליזם
הפרטת הקרקעות, למי היא טובה בעצם?
“אין צורך להיות פרשן משפטי כדי להבין את כוונות הממשלה, האוצר וביבי, שהיו גלויות עוד מתחילת יישום הרפורמה. המטרה שלהם היא להפריט את הקרקע ומהר, ולבטל את ה”מונופול הממשלתי” על הקרקע ועל התכנון במדינה”. דרור רשף שופך אור על התוכנית להפרטת קרקעות, ומסביר למה לא ממש כדאי לעבור לפרברים. שיעור ב”מכללה החברתית כלכלית”
תקציב לא חברתי ולא כלכלי: פשרה צולעת מאד
“פרשנים כלכליים נוהגים לנתח את מסגרת התקציב וסדר העדיפויות שלו. לרוב אין הם עוסקים כלל במה שהיה צריך להיות בתקציב, כביטוי למדיניות הכלכלית-חברתית של הממשלה”. לוי מורב, מרצה במכללה חברתית כלכלית מציג סדרי עדיפויות חלופיים לתקציב המדינה שהתקבל

חוקי או לא? הגבול הדק במרחב האזרחי האפור
“הזכות להחליט מה חוקי ואינו חוקי נתונה בידי הריבון. זכות שנועדה לקדם את הטוב המשותף, להגן על הפרט ורכושו, ולהבטיח התנהלות תקינה של החברה. כדי למנוע מצבים של עריצות הריבון או הרוב, על החוק להבטיח את החלתו על כל האזרחים באופן שווה, ללא הבדל של מין, גזע, ודת”. מה ניתן לעשות כדי לצמצם מצבים בהם ההתנהלות אינה תקינה?

שלא תגידו שלא הזהירו אתכם
“ניצחון אשליית האופטימיות התקיים באסון התאומים, בערב מלחמת יום כיפור, ודוגמאות נוספות בהיסטוריה קיימות עד לעת העתיקה. כך אנו עומדים כיום מול תהום פעורה, בה דווקא האמצעים שננקטו לחלצנו מהמשבר עתידים לגרור את העולם כולו לתוכה, ונשאלת השאלה – האם הכלכלנים לא יודעים זאת? התשובה המפתיעה היא שהם יודעים”
כיצד הפכה המדינה אחראית לשביתות בפריפריה?
סקירה הסטורית, תוך שימוש במקרה הדוגמא של אופקים, מסבירה ד”ר שני בר-און מ”המכללה החברתית כלכלית” מהי “שביתת סגירה”, כיצד צלחה חמישה עשורים והצליחה לפעול גם הפעם, במפעל “פרי גליל”
שוק חופשי בישראל – סיפור של הקצנה
“ביולי 1985 הכריזו על תוכנית ייצוב המשק. זאת, לאחר אינפלציה מתמשכת, שהגיעה לשיא של 445% לשנה בין דצמבר 1983 לדצמבר 1984. כל מה שקורה במשק הישראלי מתוכנית ייצוב המשק ואילך יכול להיתפס כתגובת פוסט-טראומה – שימוש בתרופת השוק החופשי לריפוי האינפלציה, עד למינון יתר”
סדר עולמי חדש
“קריסתה של וול-סטריט; החלשותו של הדולר; והחובות העצומים של ארה”ב, מצביעים כולם על כך שההגמוניה המוחלטת – הכלכלית, הפוליטית והתרבותית – ממנה נהנה השריף האמריקאי מאז תום המלחמה הקרה, עומדת להסתיים. עופר סיטבון מציג את סופו של העידן החד-מעצמתי
זהירות! הקאמבק של המשטר הפיאודלי
התלות ההולכת ומתעצמת של הפוליטיקה בהון גורמת לרעיון הדמוקרטי לאבד מתוקפו. האם הפיאודליזם ממלא את הקליפה הרעיונית שהתרוקנה? ישי גבריאלי תוהה האם אין ברירה אלא להיכנע ל”ניאו-פיאודליזם” המאיים להחליף את הדמוקרטיה
סין והגלובליזציה – שינוי סדרי עולם?
הפיכתה של סין למעצמה מוכיחה כי מדינות אשר ‘משחקות’ נכון במשחק הגלובלי – מנצחות. היא שינתה את מאזן הכוחות העולמי, והתחזקות הכלכלה הסינית מספקת השראה למדינות נוספות דוגמת הודו. עם פתיחת השנה האולימפית, ד”ר יורי פינס סוקר את התמורות הכלכליות-חברתיות בסין. חלקו השני של השיעור
דברי הימים של הגלובליזציה הסינית
מקורבן של הגלובליזציה בשנות החמישים, בעשור האחרון סין הפכה לשחקנית מרכזית בתהליך. ההתנגדות לקפיטליזם הומרה באימוץ כללי המשחק המערביים – ובשינוי מאזן הכוחות העולמי. עם פתיחת השנה האולימפית, ד”ר יורי פינס סוקר את התמורות הכלכליות-חברתיות בסין. חלקו הראשון של השיעור
לאן נעלמו עודפי התקציב?
בין 2004 ל-2007 לא חלו שינויים משמעותיים בצמיחה המוגברת של המשק הישראלי: ההכנסות ממסים עוקפות את התחזיות, הכלכלה ספגה את הוצאות ההתנתקות והמלחמה בלבנון והקיצוץ בתקציבי הממשלה נמשך. יואב ריבק ויאיר טרצ’יצקי מסבירים מדוע חרף השגשוג – האוצר דורש להקטין גם את תקציב 2008
האם כדאי להפריט את התכנון בישראל?
תכנון הסביבה הבנויה איננו עניין של מה בכך, ויש קשר הדוק בין התדרדרות החברה לאסון האקולוגי העומד לפתחנו. האם לא הגיע הזמן להפסיק להסתמך על השלטונות ש’יסדרו’ את מרחב המחייה שלנו – ולהעביר את התכנון לידיים פרטיות? פרופ’ יוברט לו-יון מסביר מדוע עלינו לקחת חזקה על עיצוב פני הארץ שלנו
תחבורה ציבורית – לבעלי מכוניות
כיום, עלינו להכיר בכך שהמפתח לקידום מערכת תחבורה יעילה הוא שימוש בתחבורה הציבורית כתחליף מועדף לרכב הפרטי. פרופ’ דוד מהלאל מסביר מדוע הצלחתה של התחבורה הציבורית תימדד על-פי מספר האנשים שבחרו בה – ולא בנסיעה במכונית
נטישת הערים ופיתוח בר-קיימא בישראל
ניתוח של תקציב המדינה מראה כי בעקיפין, אולי אף מבלי משים, ישראל ממשיכה להחליש את עריהָ. בשבע השנים האחרונות, תקציב הבנייה במגזר הכפרי היה גבוה פי חמישה מתקציב חיזוק הערים. נגה לבציון-נדן תוהה מדוע הממשלה, שהביעה לא אחת את רצונה לחזק את הערים ולעבותן – עושה בדיוק את ההפך

היגורו אוכלוסייה ותעשייה יחדיו?
נוכח משבר הסביבה, התעשייה והאוכלוסייה מחויבות לחיות אחת עם השנייה. כל אפשרות אחרת אינה מתקבלת על הדעת – והיא מהווה מאמץ מודע להסוות את גורמי הסיכון. ליעד אורתר מסביר מדוע עיר הבה”דים מספקת הזדמנות לתקן את טעויות העבר
דברי הימים של הגלובליזציה
האם העידן הגלובלי החל לאחר מלחמת העולם השנייה? אולי עם ראשיתה של המהפכה התעשייתית? ושמא התפשטות האנושות מיבשת אפריקה ליתר העולם היתה המאורע הגלובלי הראשון? ד”ר דייגו אולשטיין נותן סימנים בגישות ההיסטוריות לגלובליזציה
מבט על משברי החינוך העברי
רבים מתגעגעים לזמנים טובים יותר, לשנים בהן מערכת החינוך התנהלה על מי מנוחות והמורים היו בעלי שיעור קומה – ולעידנים נטולי שביתות. אולם למעשה, את החינוך היהודי באירופה ואת החינוך העברי במדינה שבדרך ובישראל פקדו לא מעט משברים. דבורה קלקין-פישמן סוקרת מאה שנה של עימותים לא-חינוכיים
מבט על משברי החינוך העברי – חלק ב’
למרות שהמשברים במערכת החינוך כרוכים פעמים רבות במאבק על שכר המורים – אין זהו המוקד העיקרי שלהם. מטבע עיסוקם, למורים יש תפיסה מגובשת של משימותיהם, וקולותיהם של המורָה ושל המורֶה חייבים להישמע. דבורה קלקין-פישמן סוקרת 100 שנה של עימותים לא-חינוכיים. חלקו השני של השיעור
הפקעת הזכויות החברתיות בישראל
ככל שישראל הופכת קפיטליסטית יותר, מתעצם הכרסום בזכויות החברתיות-כלכליות של אזרחיה. בהיעדר חוקה, זכות השביתה, הזכות לחינוך ולדיור וזכויות נוספות הולכות ונעלמות. ד”ר אפרים דוידי מאמין שמאבק חברתי ישיב את הזכויות שהופקעו מאיתנו

אחריות חברתית ומקרה בית הקפה
יש הטוענים שה’אחריות החברתית’, אופנה מחייבת בקרב בעלי עסקים והאלפיון העליון, היא מצג שווא – ויש הסוברים שצריך לאפשר להון להוכיח את רצינות כוונותיו. פרופ’ דני גוטוויין מודיע שהזדמנות כזו הגיעה, והיא מוטלת לפתחה של עפרה שטראוס

התיאומוניטריזם – דת הכסף
הכלכלה היא דת המצווה על קידוש ערכים וחפצים בצורה עיוורת, ומגלה מעט מאוד כבוד ופחות מכך סובלנות לגויים שבשמה לא קראו לממלכות שאותה לא ידעו. דת, שמבלי שנזהה ונגדיר אותה ככזו, הפכה ב-50 השנים האחרונות לדתו הרשמית של העולם. ישי גבריאלי מציג את דת התאומוניטריזם והשפעותיה ההרסניות
גוויעת הדיור הציבורי בישראל
כמה אנשים משלמים יותר מ-50% מהכנסתם על דיור? היכן הם מתגוררים? כמה מהם חיים בתנאים לא ראויים? כמה דירות למעוטי הכנסה צריכות הרשויות המקומיות לספק מדי שנה בכדי לענות על צורכי האוכלוסייה? איננו יודעים. ד”ר אמילי סילברמן מתארת את ההתכווצות הדרמטית של הזכות לדיור בישראל

כך הפכה ישראל למעצמת צריכה
בעשור האחרון הצטמצם מרחב הבחירה של הפרט ונבלע על-ידי פרסומאים, משווקים וקמעונאים. בהיעדר פיקוח על המנגנונים המקדמים את הצמיחה, כוחות השוק מגדילים את השפעתם על הצרכן כמעט ללא הפרעה. אורלי רונן מתארת איך הפכנו לעוד גלגל במכונת הצריכה – ללא ההגנה שהמדינה אמורה לספק לנו

קורבנות הסחר בבני אדם בישראל
הגיעה העת כי הרשויות יפנימו שלסחר בבני אדם יש יותר מצורה אחת. לא רק נשים הנסחרות לישראל הן קורבנותיו: יש כאן סחר פנים בנשים ישראליות, סחר באיברים, עבדות משקי בית ותבניות רבות נוספות של עבודות כפייה. נעמי לבנקרון מזכירה כי זכויות האדם של אנשים רבים, רבים מדי, עדיין מופקרות בישראל
תולדות המאבק בסחר בנשים בישראל
בין השנים 2001 ל-2007 השתנה הסחר בנשים בישראל: החוק מחמיר יותר עם העבריינים, טיפול המשטרה בקורבנות ובסוחרים התייעל, עבודתם של ארגוני הסיוע התמקצעה – וגם הסרסורים והנשים הנסחרות עצמן מודעים לכללי המשחק החדשים. ריטה חייקין מתארת את ההתמודדות עם התופעה בעשור האחרון
הימין החברתי והתנועה הקיבוצית
נפגעי השתלטות אידיאולוגיית הימין החברתי על בית התנועה הקיבוצית אינם רק חברי הקבוצות החלשות ביותר, אלא אף אנשי השורה. זוהי רק ההתחלה, ואם נמשיך לדבוק ברעיונות ההפרטה והשוק החופשי ממדי העוני והפערים בקיבוצים יגדלו במהירות. דורון נדיב תוהה: האם המהפכה תתמיד – או שהמגמה תשתנה?

ניאו-ליברליזם והמקרה של אחות ביה”ס
דחיית העתירה שהוגשה לבג”ץ נגד החלטת משרד החינוך לבטל את מוסד אחות בית הספר, ולהחליפה במערך ייעודי של מד”א, עברה ללא רעש ציבורי גדול. וחבל שכך. עופר סיטבון מסביר שאין די במאבק משפטי נגד מהלך ההפרטה – וכי הפיתרון הוא שינוי עמוק בתפיסה המעמידה מעל לכל את היעילות והחיסכון הכלכלי

הפוליטיזציה של הארכיאולוגיה בי-ם
כנציגי גישה אקדמית וחילונית, הארכיאולוגים החופרים בירושלים מוצאים עצמם בעמדה ייחודית: הכשרתם דורשת מהם להתנהל באופן חסר פניות; בעוד יזמי החפירות – פקידי ציבור, גופי פיתוח, מממנים ותעשיית התיירות – מצפים לתוצאות שיאששו את תפיסותיהם. רפי גרינברג על ארכיאולוגיה בשירות האידיאולוגיה

תולדות המאבק באנטנות הסלולריות
חברות הסלולר מצמצמות את המאבק באנטנות לשורה תחתונה אחת: תשתית חיונית מול היסטריית המונים; בעוד פעילי “הפורום לסלולריות שפויה” מתעקשים על שורה אחרת לגמרי: התנהלות כוחנית מול אזרחים חסרי זכויות שבריאותם מופקרת – והיעדר כוחות ממלכתיים מרסנים. אבי דבוש מגיש משל חברתי אקטואלי
המתקפה החזיתית על החינוך הממלכתי
מערכת החינוך הממלכתית בישראל הולכת ומידלדלת, ואוכלוסיות שלמות מייצרות לה אלטרנטיבות הנשענות על תקציבי מדינה. החרדים מכיוון אחד, האוכלוסיות החזקות מהשני והמגזר הערבי מהשלישי, נוגסים במערכת ומתרחקים ממנה. ניר מיכאלי מסביר כיצד הפך החינוך לקורבן של תהליכים חברתיים וכלכליים עמוקים
ארבע הערות על הסכם הפנסיה החדש
בחודש יולי חתמו ההסתדרות, בשם העובדים שאינם חברים בה, ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם המעסיקים הקטנים שאינם יכולים להתנגד להחלטותיה, על הסכם פנסיה לשכירים במגזר העסקי. דן שפרינצק מסביר מדוע שני הגופים כרתו ביניהם הסכם שלא מחייב אותם – מצגת שווא שנכפתה על צד שלישי
תיקון העולם של התנועה הסביבתית
הסיפור הסביבתי מסופר אמנם כרשימה קודרת של איומים, אך יש לו גם צד אחר, המספק תקווה. התנועה הסביבתית בישראל היא חלק מתנועה עולמית מתרחבת שמקיפה מגוון כוחות. המסר הבסיסי שלה הוא שאיננו נידונים לאסון: הכדור אכן בידינו. ד”ר דב חנין מתעקש שלבני האדם יש יכולות עצומות – וגם נכונות לשנות
איטליה כמודל לפריחת הקואופרטיבים
דרכם של האיטלקים לטפל בבעיות חברתיות מרתקת, ויש ללמוד מהם על צמיחת הקואופרטיבים הסוציאליים. עלינו ללמוד גם על החקיקה וההקלות במיסוי המעודדות את פריחת הקואופרציה, ולקדם חקיקה מקבילה בנושא. אילנה לפידות מסבירה מה גורם להצלחת הקואופרטיבים באירופה – לעומת פירוקם במקומותינו
תקציב 2008 – אותן הזמירות והגזירות
דבריו הריקים של שר האוצר הנוכחי, שלקראת הדיונים על תקציב 2008 קבע כי “השווקים מצפים מאיתנו להמשיך במדיניות צמיחה כדי לקדם את הכלכלה ולטיפול בבעיות החברתיות”, לא יכולים אלא להעלות חיוך מר. לוי מורב תוהה: אם זה המצב, מדוע שלא נמנה את השווקים לתפקיד שר האוצר ונגיד הבנק המרכזי?
עבדות מודרנית בעולם ובישראל
בעוד שבעבר העבדות והסחר בבני אדם היו גלויים וחוקיים, בימינו הם הוצאו מהחוק ונעלמו מהשיח הציבורי. אולם מתברר כי במאה ה-21 העבדות היא עסק רווחי, ייתכן שרווחי מאי פעם. אלה קרן מסבירה מדוע העבדות בת זמננו מוסווית ומתעתעת – וכיצד היא משגשגת בחסות הכלכלה החופשית-לכאורה. שיעור שני בנושא

טקסט