כל הפוסטים של mihlala

מוריה אבנימלך

מרצה לכלכלה ולמדיניות חברתית במסלול האקדמי המכללה למנהל, מתמחה בתחומי כלכלה וחברה, ומחברת הספרים רווחה מתקתקת, הכלכלה והפוליטיקה של הרווחה בישראל ואוצר-נעלם, הפנסיה כמנוף כלכלי.

יובל אופק שני

ממקימי האגודה השיתופית לניהול הון בע"מ "אופק", יוזמת הבנק הקואופרטיבי הראשון בישראל וחבר בהנהלת האגודה. ממקימי פורום סטודנטים לכלכלה בחיפה, הפועל בליווי המכללה. מומחה למדיניות חברתית-כלכלית וקואופרטיבים.

יאיר אלברטון

מנכ"ל עמותת קהילה וחבר קיבוץ תמוז, בית שמש.
עוסק בבינוי קהילתי, קהילה בעיר ופיתוח כלכלי, מעורבות חברתית של חברי קיבוצים ולמידה מכוונת פרויקטים בתיכונים ומכינות קדם צבאיות

יניב אפוטה

עוזר ראש המועצה המקומית ירוחם מיכאל ביטון ודובר המועצה. חבר הנהלת איגוד דוברי הרשויות המקומיות. בין מובילי תהליך ההקמה של וועדת הגבולות וחלוקת ההכנסות בין המועצה האזורית רמת נגב לירוחם. מומחה לצדק חלוקתי ושלטון מקומי

עו"ס ברברה אפשטיין

מלמדת ומרכזת הכשרה מקצועית קהילתית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים, פעילה חברתית, עוסקת בדיור ציבורי, התגייסות הקהילה לסינגור ושינוי , עוני והדרה, תהליכי העצמה וכיצד יוצרים קבוצת פעילים ושומרים על חיבור לשטח.

שגית אראל

בעלת תואר ראשון ושני בכלכלה. מילאה מגוון תפקידים בתחום ובהם עוזרת מחקר בתוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר, אנליסטית מקרו כלכלה בכירה במחלקת המחקר של בנק לאומי ואנליסטית בנקים. כיום ממלאת תפקיד של אנליסטית מימון מורכב בבנק לאומי וכן מתרגלת בקורס מקרו בבינתחומי.

עו"ד צביקה ארן

מייסד ומנכ"ל לשעבר אירגון מידות. פעיל חברתי משחר נעוריו וממייסדי מדרשת נחשון-המכינה הקדם-צבאית הלא-דתית הראשונה בארץ. מומחה למדיניות ציבורית

תמר בן יוסף

כלכלנית ועיתונאית. לשעבר פרשנית ובעלת טור שבועי על מצב המשק ב'גלובס' וסמנכ"לית לתכנון וכלכלה במשרד התעשייה והמסחר. עוסקת בניתוח מצב הכלכלה והמדיניות הכלכלית בעולם ובישראל.

לילי בן עמי

מרצה וכותבת תוכניות לימודים. בעלת תואר שני בחינוך מהאוניברסיטה העברית. מומחית להפרטת מערכת החינוך ולמגדר – תרבות פופולרית והגיל הרך. מגישה את הפינה החברתית בתוכנית הטלויזיה "עושים סדר". רכזת הקואליציה הארצית להעסקה ישירה ומנהלת מרכז המנהיגות נאורה בארגון ויצו. מייסדת ארגון "מתפקדות הלובי לשוויון בין המינים" וממובילות המאבק להעסקה ישירה של מורות הקבלן. 

יניב בר אילן

דוקטורנט לתקשורת באוניברסיטת תל אביב. דובר ארגון כוח לעובדים ומרצה באוניברסיטה הפתוחה. מומחה לניהול מאבקים ציבוריים ואסטרטגיית תקשורתית.

רייפי גולדמן

מנהל המרכז לפיתוח קואופרטיבי מייסודו של אג'יק-מכון הנגב. בוגר אוניברסיטת לונדון ואוניברסיטת בן גוריון עם תואר שני בכלכלה והיסטוריה ותואר שני נוסף במנהל עסקים. חבר קיבוץ אורים עם עשרים וחמש שנות ניסיון בניהול עסקי של תאגידים קואופרטיביים חקלאיים ותעשייתיים. יועץ ומלווה פיתוח קואופרטיבי הן בארץ והן במדינות מתפתחות באפריקה ואסיה. 

דוד גולן

יועץ תקשורתי לגופים חברתיים ודובר איגוד- מרצה בנושאים: דימוי הרווחה בתקשורת, המגבלות של עובדים סוציאליים לחשוף את עבודתם מול האתיקה שמקשה על כך, השימוש בתקשורת ככלי להובלת ויצירת שינוי חברתי.  

פרופ' ג'וני גל

דיקן בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הוועדה למלחמה בעוני. עוסק בפרקטיקת מדיניות ועבודה סוציאלית, ביטחון סוציאלי בישראל, התפתחות מדינת הרווחה בישראל ופרספקטיבה בינלאומית על מדיניות רווחה. 

אלי גרשנקרוין

בוגר תואר שני בכלכלה. שימש בעבר עוזרו הבכיר של מנהל מרכז ההשקעות בתמ"ת והיה היועץ הכלכלי של שלי יחימוביץ' בתקופתה כיו"ר האופוזיציה. כיום הוא מנהל את המכון לרפורמות מבניות ושותף ליוזמות חברתיות שונות. מומחה למדיניות ציבורית, מגזר ציבורי, תקציב המדינה.

פרופ' אבנר דה שליט

פרופסור למדע המדינה. ראש התוכנית לפיתוח קהילות "Glocal" באוניברסיטה העברית בירושלים הקתדרה בנושא זכויות אדם ע"ש מקס קמפלמן .חתן פרס רוטשילד 2014. מתמחה בפילוסופיה פוליטית ועוסק בתחומים עוני, שיוויון, דמוקרטיה וזכויות אדם, פוליטיקת הסביבה וצדק סביבתי.

צפרא דוויק

יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים בישראל, עובדת סוציאלית בכירה. עוסקת בתפקידו של איגוד מקצועי בהשפעה על הפרופסיה ועל האקלים החברתי בו הוא פועל. 

פרופ' נדב דוידוביץ'

יו"ר המרכז לחקר מדיניות בריאות בנגב, המחלקה לניהול מערכות בריאות, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון. מומחה למדיניות בריאות ותהליכי הפרטה.

ד"ר אפרים דוידי

ממקימי המכללה. מלמד במחלקות לעבודה סוציאלית ולפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בנגב והיסטוריה של אמריקה הלטינית באוניברסיטת תל-אביב. מומחה בגלובליזציה, החברה הישראלית ותנועות חברתיות.

ד"ר שחר דולב

מנהל המחקר בפורום הישראלי לאנרגיה, עמותה העוסקת בקידום האינטרס הציבורי בתחום משק האנרגיה בישראל, כמו כן הוא חבר בוועד המנהל של העמותה לכלכלה בת קיימא. מומחה במדיניות אנרגיה וכלכלה בת קיימא.

פיה הילל

מומחית פיתוח מנהיגות ובניית קהילות פוליטיות ומקומיות. השתתפה בקמפיין הנשיאותי של ברק אובמה כאחראית על הכשרת ואימון הצוות והמתנדבים במדינת וירג'יניה.

ד"ר עמי וטורי

מרצה באוניברסיטת חיפה, ממייסדי ארגון "כוח לעובדים" וחבר בהנהגת הארגון. מומחה למדיניות חברתית- כלכלית, שוק העבודה והמודל הסקנדינבי .

פרופ' יוסף זעירא

פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. מומחה למאקרו כלכלה, צמיחה כלכלית ולכלכלת ישראל.
עמד בראש הצוות הכלכלי בצוות ספיבק-יונה של המחאה החברתית 2011.

נגה כהן

נגה כהן, בוגרת תואר אשון בפכ"מ (פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה) באוניברסיטה העברית ומאסטרנטית להיסטוריה באותה האוניברסיטה. עובדת בשוק הפרטי. כותבת ב"הארץ" בלוג פמיניסטי בשם "ידועות בציבור" ומומחית בנושאי פמיניזם ומגדר, כולל נשים בעולם העבודה.נגה כהן, בוגרת תואר אשון בפכ"מ (פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה) באוניברסיטה העברית ומאסטרנטית להיסטוריה באותה האוניברסיטה. עובדת בשוק הפרטי. כותבת ב"הארץ" בלוג פמיניסטי בשם "ידועות בציבור" ומומחית בנושאי פמיניזם ומגדר, כולל נשים בעולם העבודה.

שי כהן

ממייסדי כוח לעובדים ומכהן כמזכיר הארגוני של הארגון, פעיל חברתי וסביבתי. ניהל את החברה להגנת הטבע בחיפה ובצפון ועמד בראש הועד המנהל של המכללה. מומחה בהתארגנויות עובדים, סביבה וניהול מאבקים ציבוריים.

חנין מג'אדלה

פעילה חברתית ודוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. מתנדבת בתחומים ובמוסדות שונים לתועלת הציבור הרחב, בין היתר בקידום מעמד האישה, בריאות נשים ותחומים הקשורים לאוכלוסייה הערבית בישראל. מתמחה בתחומים מזרח ירושלים ונשים בחברה הערבית, כמו כן עוסקת בנושא התנדבות.

דרור מזרחי

יועץ תקשורת ואסטרטגיה. מתמחה בקמפיינים פוליטיים וציבוריים.
שימש במשך שנתיים הדובר והעוזר הפרלמנטרי של יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון. הוביל את קמפיין הבחירות של מרצ לראשותולמועצת העיר רמת השרון בבחירות מוניציפליות 2013, בהן גם התמודד על מקום ברשימת מרצ למועצת העיר תל אביב-יפו.
מפרסם בקביעות טורי דעה ומאמרים בזירות תקשורת שונות, בהן מאקו, וואלה, ynet ועוד.

מרטין וילר

רכז תחום עובדי קבלן בעמותת קו לעובד. מלווה מאבקי עובדים ממגוון סקטורים וממובילי מאבק עובדות הניקיון באוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה העברית. מומחה לשוק העבודה, העסקה קבלנית וזכויות עובדים.

עו"ד יפעת סולל

יו"ר ברית הקואופרטיבים לצדק חברתי, כלכלי וסביבתי. עוסקת בזכויות חברתיות ובמשפט ציבורי, מתמחה בחקיקה, בעתירות לבג"צ ובהצעות מדיניות. עוסקת במחקר ובכתיבה אקדמית בנושאי חברה, כלכלה ומשפט.

פרופ' ארנון בר און

פרופ' לעבודה סוציאלית וראש החוג לשירותי אנוש במכללה האקדמית תל-חי. למד מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים (ב.א.) ועבודה סוציאלית (מ.א.) באוניברסיטה העברית בירושלים. וכתב את עבודת הדוקטורט באוניברסיטת בריסטול באנגליה, גם כן בעבודה חברתית. מאז הוא לימד בבתי ספר לעבודה סוציאלית בחיפה, באוניברסיטה העברית בירושלים, בהונג קונג ובבוטסוונה שבאפריקה. תחומי ההתמחות שלו הם מדיניות חברתית עם דגש על עוני, עבודה קהילתית ומהות העבודה החברתית.

ד"ר רוני סטריאר

מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית בפקולטה למדעי הרווחה באוניברסיטת חיפה.
מתמחה בנושאי עוני, הדרה חברתית ותחום לימודי קהילה.

עו"ד בועז גור

חבר מועצת העיר חיפה ועורך דין המתמחה בתחומי המשפט הציבורי, רגולציה ומערכות התכנון והבנייה. ממייסדי תנועת "חיים בחיפה". במהלך קמפיין 2013 עמד בראש מטה השכונות של התנועה, במסגרתו הקים יחד עם צוות הפעילים מטות שכונתיים-קהילתיים בנקודות שונות בעיר שנוהלו ותופעלו על-ידי מתנדבים תושבי העיר. היה ממובילי מחאת האוהלים 2011, במהלכה שימש כנציג הצפוני במטה הארצי של המחאה. הצטרף לפעילות השלוחה הצפונית של המכללה בשנת 2006 במסגרת התנדבות לקבלת מלגת חיילים מצטיינים ממפעל הפיס ומאז ועד היום פועל ומתנדב בכל פעילויות המכללה.

אמנון פורטוגלי

חוקר במרכז "חזן" במכון "ון ליר". ממקימי 'פורום פעולה אזרחית' שהוביל את המאבק הציבורי להגדלת הכנסות הממשלה מהגז הטבעי.

עו"ד תמר שחורי

מנכ"לית "צעירי ישראל" – התאחדות מרכזי הצעירים, הגוף המוביל של למעלה מ-90 מרכזי צעירים הפרוסים ברחבי הארץ ומשרתים אוכלוסייה בגילאי 35-18. תמר, עו"ד בהכשרתה, היא פעילה אזרחית ופוליטית וכיהנה כסגנית נשיא הקונגרס היהודי העולמי, יו"ר אגודת הסטודנטים בבן גוריון ויו"ר ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים.

בין תפקידיה הקודמים ניהלה פרויקטים בתחום הפיתוח העסקי במשרד גורניצקי ושות', הייתה מנכ"לית ארגון Leadel לצעירים וחדשנות ומנהלת תחום אקדמיה בין-לאומית במנהלת "עיר עולם" של ת"א-יפו. וכן, ניהלה את הקמת הסניף הישראלי של UNICEF ,  ארגון הילדים של האו"ם.

תמר הייתה חברה במועצה הציבורית של המכללה החברתית-כלכלית מאז הקמתה ופעילה בהקמת השלוחה של המכללה בבאר שבע. ממובילות "פורום פעולה אזרחית" והמאבק להגדלת הכנסות המדינה מאוצרות הטבע ב-2010, וראש המשלחת הישראלית לפורום הצעירים למזרח התיכון של הפרלמנט האירופי.

תמר בעלת תואר ראשון בלימודי מדינת ישראל ופוליטיקה וממשל מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, תואר ראשון במשפטים מהמכללה האקדמית נתניה ותואר שני בלימודי משפט מאוניברסיטת בר אילן.

פרופ' דניאל פילק

מרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל אוניברסיטת בן גוריון, חבר הנהלת מרכז אדווה וחבר בעמותת רופאים לזכויות אדם. מומחה במדיניות בריאות.

ד"ר עירית קינן

ראש ההתמחות חינוך חברה ותרבות במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה. לשעבר מנכ"לית מייסדת של מרכז רבין. עוסקת בניהול מוסדות ציבור ומלכ"רים, אחריות תאגידית וחברתית, חינוך חברתי, צדק חברתי, טראומה על רקע לאומי; פיוס ודו קיום אתני.

מיכל שוחט

חברת מועצת עיריית ירושלים ומנכ״לית המכללה החברתית-כלכלית לשעבר. כיום פעילה חברתית ומרצה בהתנדבות בנושאים הקשורים בתחום המוניציפלי ובנושא תקציב המדינה וחוק ההסדרים.

גיא פדה

ממקימי המכללה ויו"ר הועד המנהל לשעבר. עמית הוראה באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת הפתוחה. מלמד במכינה הקדם-צבאית ע"ש יצחק רבין, ומרצה בנושאי מדיניות חברתית-כלכלית בארץ ובעולם ויחסי מרכז-פריפריה. מעורכי הספר "עיר ומדינה בישראל: שלטון מקומי לקראת העשור השביעי".

לינדה ששון

מרצה לתקשורת, דוברות פוליטית וייועצת אסטרטגית, שימשה כדוברת המרכז לשלטון מקומי, ניהלה תוכניות חינוכיות, ייסדה קורסי מנהיגות, הקימה את מערך הדוברות של פיקוד העורף ומשרתת עד היום במילואים בדובר צה"ל. מפרסמת מאמרי דעה בזירות השונות.בעלת תואר ראשון מאוניברסיטת בן גוריון בהיסטוריה של מדינת ישראל ופוליטיקה וממשל. 

שי גולוב

שי גולוב – מנהל קמפיינים ויועץ אסטרטגי, מומחה בקמפיינים פוליטים-ציבוריים מבוססי שטח. בעבר דובר ומנכ"ל מגמה ירוקה, ממיסדי ומנכל מפלגת התנועה הירוקה. בשנים האחרונות ליווה קמפיינים פוליטים בינהם – קמפיין הפרימריס של סתיו שפיר במפלגת העבודה, כיכר העיר-עוז ברחובות ורבים נוספים. לצד זאת יו"ר היציע – עמותת אוהדים קבוצות הספורט בישראל הפועלת לשילוב אוהדים בניהול מועדוני הספורט על ידי הקמת עמותות אוהדים

כלכלנים חברתיים

על מה התכנית?
בשנים האחרונות, בעיקר בעקבות המשבר הכלכלי, מתרבים הקולות בקרב אנשי ממשל, אקדמיה וסטודנטים בארץ ובעולם, המבקרים את החשיבה הכלכלית השלטת. טענות רבות עולות אל מול חוסר יכולתו של מדע הכלכלה לספק תשובות לבעיות בפניהן ניצב העולם, כך שנדמה כי המודלים הכלכליים מתקשים להתחבר למציאות. כך בישראל, מצד אחד אומרים לנו שהכלכלה צומחת ויציבה, ומצד שני יוקר המחייה ואי השוויון רק גדלים. מספר מצומצם של בעלי הון מקבלים הטבות ברכישות של מפעלים גדולים ותספורות נדיבות, בעוד האזרח הקטן מתקשה לפתוח עסק או לשלם את המשכנתא. התכנית לכלכלנים חברתיים מבקשת לחשוב מחדש את מדע הכלכלה ואת תפקידם החברתי של כלכלנים בישראל ולהכשיר דור חדש של כלכלנים. התוכנית משלבת בין לימוד שבועי על חברה, כלכלה ומדיניות ציבורית לבין התמחות במוקדי עשיה והשפעה חברתיים וכלכליים בישראל.
הפורומים לסטודנטים לכלכלה בישראל
התכנית לכלכלנים חברתיים משתפת פעולה עם הפורומים לסטודנטים לכלכלה בישראל הפועלים מאז 2007 בליווי המכללה ובהובלת סטודנטים מהחוגים לכלכלה. הפורומים פועלים על מנת לעורר שיח כלכלי ביקורתי ויצירתי, לחשוף סטודנטים לסוגיות כלכליות רלוונטיות בחברה הישראלית וליצור הבנה טובה יותר של העולם הכלכלי בקרב סטודנטים לכלכלה. הפורומים מהווים חלק מהתארגנות עולמית של סטודנטים לכלכלה ממדינות רבות (צרפת, אנגליה, גרמניה, ארה״ב, ברזיל, הודו, סין ועוד…) הפועלים באופן מקומי על מנת את שינוי לימודי הכלכלה. אודות הפורום
למי מתאים?
התכנית מיועדת לסטודנטים לכלכלה באוניברסיטאות. בשנת תשע"ה, תחלק התוכנית מלגות לסטודנטים לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה העברית אשר ישתתפו בתוכנית, בשיתוף היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטת ת"א, קרן פרידריך אברט וקרן ברל כצנלסון. באוניברסיטת חיפה ימשיך לפעול פורום סטודנטים לכלכלה. . 
מה כולל?
נושאי התכנית:

כלכלת ישראלהתפתחות המחשבה הכלכלית כלכלה- מדע או אידיאולוגיה?תפקיד המדינה בשוק החופשישוויון ואי שוויוןתמונת מצב חברתית בישראלעוני ומדידת עונימשטרי רווחה בעולםבין הפרטי לציבורי- הפרטות והלאמותכלכלה קואופרטיבית ושוק העבודהמערכת המס ודילמות של חלוקה מחדש

איך הולך?
התכנית מבוססת על קורס שנתי בין 20 מפגשים, המועבר על-ידי כלכלנים בכירים מהאקדמיה, מהשירות הציבורי ומהמגזר העסקי, וכן מפרקטיקום בליווי אישי במוקדי עשייה חברתית וכלכלית.
מי מרצה ומנחה?
ד"ר נילי מארק, פרופ' יוסי זעירא, חגי קוט, תמר בן יוסף, פרופ' יוסי יונה, אלי גרשנקרוין, תומר לוטן, ד"ר עמי וטורי, פרופ' ארנון בר און, שגית אראל, פרופ' דניאל פילק, יובל אופק

זכויות והתארגנויות עובדים

על מה התכנית?

שוק העבודה בישראל הפך בשנים האחרונות לפוגעני מדי כלפי עובדים רבים מדי. כ-40% מהשכירים בישראל מרוויחים עד שכר מינימום, 10% מהעובדים הם עובדי קבלן, 65% מהמשפחות העניות הינן משפחות עובדות והשכר נשחק בעוד יוקר המחיה עולה.

כתגובה לתופעות אלו, מתחולל בשנים האחרונות גל הולך ומתעצם של התאגדויות עובדים, כך שבחמש השנים האחרונות התאגדו בישראל מעל 100,000 עובדים. להתאגדויות עובדים ולמודעות גוברת לזכויות עובדים תפקיד מרכזי בתיקון שוק העבודה, צמצום פערי שכר וחלוקה הוגנת יותר של משאבים. מטרת התכנית להיכרות עם עולם העבודה והכשרת מארגני עובדים היא הקניית כלים תיאורטיים ומעשיים להבנת המגמות בשוק העבודה בישראל, היכרות עם זכויות עובדים והכשרת פעילים חברתיים להתארגן ולארגן.


למי מתאים?

עובדים שרוצים ללמוד על זכויותיהם ולרכוש כלים למיצוי זכויות והתאגדות
פעילים חברתיים שרוצה ללמוד כיצד לאגד עובדים וללוות התארגנויות

מה כולל?

החלק הראשון עוסק בהיכרות עם עולם העבודה ועם מערך הזכויות העומד לרשותם של עובדים.
החלק השני מציג סוגיות משפטיות, כלכליות וחברתיות המרכיבות את עולם העבודה המאורגת.
החלק השלישי מוקדש לפעולה ויעניק כלים מעשיים להתאגדות ויזמות בתחום.

נושאי התכנית:

מדיניות חברתית-כלכלית בישראל והשפעותיה על שוק העבודה
קבוצות מוחלשות בשוק העבודה- תמונת מצב
היסטוריה של מאבקי עובדים בעולם ובישראל
מבט לעולם- המודל הסקנדינבי
זכויות עובדים: דיני עבודה וחוקי מגן
צעדים בהתארגנות עובדים
לובי ותקשורת
מפגשים עם מארגני עובדים ומנהיגי התארגנויות


איך הולך?

התכנית מורכבת מ-8-12 מפגשים המשלבים הרצאות, סדנאות ומפגשים עם מובילי שינוי בשוק העבודה.
התכנית המוצגת הינה מתווה בסיסי אשר ניתן לשנותו ולהתאימו למאפייניהם הייחודיים של הקבוצה.

מי מרצה ומנחה?

חברה וכלכלה בגובה העיניים

על מה התכנית?
המדיניות החברתית-כלכלית בישראל משפיעה עמוקות על החיים של כל אחד ואחת מאיתנו. למרות זאת, רובנו מרגישים שאין באפשרותנו לשנות אותה או אפילו להבין אותה. התכנית לחברה וכלכלה בגובה העיניים מעניקה מושג יסוד בחברה וכלכלה וידע חיוני על המדיניות החברתית-כלכלית בישראל תוך פריסת האפשרויות החלופות בה והתמקדות בתחומי מדיניות שונים: שוק העבודה ומערכת המס, חינוך, בריאות ורווחה, המגזר הציבורי והשוק החופשי ועוד.
למי מתאים?
התכנית מיועדת לכל קבוצה שמעוניינת ללמוד, להבין ולשנות. פעילים מוניציפליים ומכינות קדם צבאיות, מקומות עבודה ומסגרות של שנות שירות ושירות לאומי, סטודנטים ותלמידי תיכון.
מה כולל?
מבנה התכנית: החלק הראשון יציג בפני המשתתפים את הסוגיות המרכזיות בשיח הכלכלי בישראל ובעולם. נבחן בכלים ביקורתיים את המדיניות השלטת בישראל ואת התיאוריות והערכים שעומדים בבסיסן. בחלק השני נבחן לעומק נושאים מרכזיים במדיניות החברתית-כלכלית בישראל, תוך התייחסות לנושאים הבאים- אי שוויון והפרטה, חינוך, בריאות, דיור ורווחה, שוק העבודה, מגדר ועוד. החלק השלישי יציג אלטרנטיבות למדיניות החברתית-כלכלית בישראל, ובדרכים ובכלים לשינוי. נושאי התכנית

  • מושגי יסוד בחברה וכלכלה
  • מגמות במדיניות החברתית-כלכלית בישראל
  • אי שיוויון ועוני בישראל
  • תהליכי הפרטה בישראלשוויון ובחירה בשירותים החברתיים- חינוך, בריאות ורווחה
  • משבר הדיור
  • תקציב המדינה וחוק ההסדרים
  • פנסיה ושוק ההון
  • השירות הציבורי
  • צדק חלוקתי

איך הולך?
התכנית גמישה מבחינת מספר מפגשים ואורך ה קורס, וניתן להתאימה למאפיינים הייחודיים של הקבוצה או הארגון

ד"ר אוהד קרני

ממונה לקיימות בעסקים במשרד להגנת הסביבה. לשעבר יו"ר ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת תל אביב ויועץ אסטרטגי בחברת הייעוץ שלדור. בעל דוקטורט במדעי החיים ותואר מוסמך במנהל עסקים. בוגר תוכנית 'ממשק' ליישום מדע בממשל. פעיל מוביל במכללה מאז הקמתה.

נעים להכיר- קואופרטיב ההייטק הראשון בישראל

מה קורה כשארבעה פעילים חברתיים הם גם הייטקיסטים? מושג חדש נכנס ללקסיקון של אחד ממוקדי הגאווה של הקפיטליזם הישראלי: הייטק קואפרטיבי התסכול של אנשי המחאה החברתית מהיעדר היכולת לשנות את מדיניות הממשלה הוביל לשלל יוזמות לשינוי העולם מלמטה, כמו הקמת קואופרטיבים, חברות בבעלות העובדים או הצרכנים. אחד הניסיונות המרתקים שיצא לדרך לאחרונה הוא כרמל, קואופרטיב תוכנה שמאתגר את אחד ממוקדי הגאווה של הקפיטליזם הישראלי, ההייטק. מקימי הקואופרטיב החיפאי, שנוסד באוגוסט ונמצא בשלבי רישום סופיים, הם ארבעה אנשי הייטק שהם גם פעילים חברתיים: נעם לוי (36) וכרמל נטע (28), פעילים ב"כוח לעובדים", יוסף ברוך (38) ממנהיגי "החזית הצפונית" במחאה, ועידן קמינר (42) פעיל בדיור הציבורי.שום דבר במשרד שהם ממוקמים בו, הנמצא בקומה השישית של בניין משרדים בעיר התחתית בחיפה בחממת ההייטק היי־סנטר, לא מעיד על ייחודיות החברה: דלתות זכוכית גנריות, לוח מחיק, ספרי שפת תכנות ובדיחות של מתכנתים. "אני ונעם הכרנו כשלמדנו יחד מדעי המחשב", מספר ברוך, שמונה בהצבעה פה אחד למנכ"ל החברה. "במחאת 2011 הגעתי למאהל חיפה לראות מה קורה שם. ראיתי עשן, רעש ותופים, אנשים שצעקו 'העם דורש צדק חברתי', לא ידעתי מה לחשוב על זה. רק כשראיתי את נעם, הבנתי שיש כאן מישהו רציני וששווה לי לשבת ולדבר. התיישבתי ולא זזתי משם במשך שנתיים". אנשי כרמל גורסים שלא כל הנוצץ זהב בסטרט־אפ ניישן. "הגישה בהייטק דרוויניסטית", אומר לוי. "פעם במיקרוסופט היתה תפישה שחמשת האחוזים הכי פחות טובים הולכים הביתה. יש את הגבול הידוע לשמצה, גיל 40, שאחריו אתה אובר־קוואליפייד ואז היצע התפקידים מצטמצם, כי לא צריך הרבה ראשי צוות ומנהלים"."הייטק הוא עולם אכזר מאין כמותו", מצטרף ברוך. "וסטרט־אפים הם העולם הכי אכזר. מצפים שעובדים יעבדו חינם, אף שרק אחת מעשר חברות הייטק מצליחה. זה עולם נוסח קוקה קולה, שיש עליך תאריך תפוגה והוא הרבה לפני גיל הפרישה. גם אם יש לי מסלול ניהולי מבטיח, בסוף רואה חשבון בן 25 יכול לקצץ את העלות שלי בשיקול ציני קר". לדבריו, "גמישות ניהולית היא בעיקר תירוץ להיפטר מאנשים מעל גיל מסוים. שוק ההייטק בישראל לא ממצה את הפוטנציאל האנושי שלו כי הוא שבוי בתפישות גילניות (אייג'יסטיות). החברות מכשירות מהנדסי תוכנה חדשים, למרות שיש מהנדסים מעולים בני 50 שמוכנים לעבוד בשכר לא גבוה".הרעיון לפעול אחרת צץ בקורס קואפרטיבים ב"מכללה החברתית־כלכלית". שבועות לפני הקורס, נסגר מקום העבודה של לוי, מדינגו, לאחר שנמכר ב–160 מיליון דולר לענק התרופות השווייצי "רוש". לוי הבחין באבסורד: "החברה שבה עבדתי נסגרה רק כי הצליחה. מדינגו היה מקום מאוד מוצלח מבחינה אנושית וחברתית, ודווקא ההצלחה פירקה אותו לגורמים. לא חראם?". ואילו לדברי ברוך, "חשבנו אם להיכנס שוב כשכירים בתעשייה או ליצור משהו אחר, ובחרנו ליצור משהו חדש. מאז שהחלטנו לעבוד יחד, כל אחד מאתנו קיבל לפחות שתי הצעות עבודה". הדבר החשוב מבחינתם הוא להפוך את הפעילות החברתית לחלק מחייהם. "אני לא אוהב פעילות חברתית שמנותקת מהפוליטיקה עצמה", מסביר נטע. "לא פעילות חברתית בשעות אחר הצהריים, או הפגנות מוצ"ש. הדרך היחידה לשנות באמת היא דרך עולם העבודה והכלכלה".כרגע, החברה בונה מערכת מידע לאוניברסיטה גדולה ואתרים לחברות נוספות, במטרה ליצור הכנסות ראשוניות. באופק, הקואופרטיב מתכנן לפתח מוצר טכנולוגי מתחום החקלאות. בין לבין, השותפים מנסחים תקנון. הם מעוניינים שכל העובדים שיצטרפו אליהם, כולל אנשי הניקיון, יהיו שותפי הקואופרטיב, והיחס בין שכר המקסימום למינימום לא יהיה גדול מפי חמישה במקרה הקיצוני ביותר. כרגע, בין הארבעה, השכר שוויוני לחלוטין. "תקנון זה נשמע טכני, אבל זו הצהרת כוונות על איך שהמקום ייראה", מצהיר ברוך בהתלהבות. "אנחנו חורשים תלם בארץ לא זרועה, מנסים לסלול דרך לאנשים שיבואו אחרינו ויקחו אחריות. בתקנון מוזכרת ערבות הדדית של העובדים. אם הספינה תיכנס לסערה, לא נזרוק מלחים מהסיפון, אלא נהדק חגורה, ופיטורי עובדים הם המוצא האחרון. ההחלטות יתקבלו בידי עובדים". גם שעות העבודה נוחות יחסית לענף – ארבעה ימים בשבוע, שמונה שעות ביום. "הסטריאוטיפ של ההייטק, כאילו זה מקום שבאים לעשות כסף קל ולברוח, מחלחל לתוך העבודה. איש הייטק שעובד 12 שעות ביום עושה משהו לא נכון. הוא לא יוכל להתמיד לאורך שנים ובשלב מסוים הוא יישבר", אומר ברוך. על הלוח המחיק מוצגות השעות שבהן אנשי החברה לא יכולים לעבוד, למשל הימים שבהם נעם לוי לוקח את הילדים מהגן.קואופרטיבי תוכנה קיימים כבר בלונדון ובקליפורניה. בספטמבר יצא לדרך בתל אביב קואופרטיב תוכנה נוסף בשם פרמטק, שפועל במסגרת רופפת יותר ומאגד מתכנתים פרילנסרים. פרמטק יצר בין השאר את מערכת "כיפאיה" לדיווחים על גזענות שיזם ארגון אג'נדה. "אנחנו רוצים כמה שיותר פרויקטים בעלי גוון חברתי ועושים הנחות לעמותות", מצהיר טיילור ויג'יי, אחד משלושת שותפי פרמטק, שמספר שיש מאה עובדים ברשימת ההמתנה. "טבעי שאנשים בעלי השכלה ויכולות יעדיפו לפעול בעצמם, מבלי שיהיו בעלי הון שייצרו רווחים על חשבון כשרונם", מסבירה עו"ד יפעת סולל, שמייעצת לשני הקואופרטיבים. "הקואופרטיבים מנסים להחזיר את השפיות לעבודה בהייטק – לקבוע שעות עבודה סבירות ושכר הוגן. הפעולה יחד מייצרת לא רק מקום עבודה נעים ושוויוני אלא גם תוצרים איכותיים". "בחרנו לפעול ממשרד מסודר, כדי שגישת העבודה תהיה לא של מועדון חברתי. קמים בבוקר, הולכים לעבודה ומחתימים פה שעון. זה ממש מפעל", מתגאה ברוך. "אני לא רוצה שאף אחד ייקח פרויקט שלנו כי אנחנו חברתיים. אנחנו בדיוק כמו נהגי אגד שעבדו בקואופרטיב, אנחנו רוצים להיות האגד של ההייטק הישראלי". כשאני מנסה לברר איך התגובות אצל אנשי ההייטק, לוי מספר שהן אינן אחידות. "נתקלתי במבטים סקפטיים מצד יזמים, הם לא ידעו איך לאכול אותנו. מצד עובדים קיבלנו תגובות טובות מאוד"

רווחה ומדיניות חברתית

על מה התכנית

מקצוע העבודה הסוציאלית מדגיש את המחויבות הערכית, האתית והמעשית של העובדת הסוציאלית למימוש זכויות אדם ולקידום נגישות של כל בני האדם בחברה לזכויות חברתיות. מעורבות העבודה הסוציאלית בעיצוב המדיניות החברתית הינה חלק מרכזי בדרך להגשמת זכויות חברתיות ולמימושן. מכאן, שעל העובדת הסוציאלית, כסוכנת פעילה לשינוי חברתי, לפעול למען קידום צדק חברתי, מימוש זכויות אדם והעצמת קבוצות חברתיות מוחלשות. מטרת התוכנית לרווחה ומדיניות חברתית היא לספק מענה לצורך של אנשי ונשות מקצוע מתחום העבודה הסוציאלית לעסוק בפרקטיקת מדיניות ולעצב מדיניות, על מנת לקדם שינוי חברתי. המפגשים בתכנית כוללים מתן ידע תיאורטי וסדנאות יישומיות, וכן ליווי העשייה המקצועית לשינוי והשפעה על מדיניות חברתית של העובדות הסוציאליות בשטח.

למי מתאים?

אנשי ונשות מקצוע מתחום העבודה הסוציאלית- עובדות קהילתיות, סטודנטים לעבודה סוציאלית, מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות ועוד

מה כולל?

נושאי התוכנית

על כלכלה ואידיאולוגיה- הקשר בין כלכלה, חברה וערכים בתהליכי קבלת החלטות.
פרקטיקת מדיניות כמסגרת לעבודתן של העובדות הסוציאליות.
אסטרטגיות קהילתיות להתמודדות עם עוני
שיח זכויות, תהליכי שינוי חברתי וחקיקה בישראל.
הפוליטיקה של התקצוב והתקציב ככלי לשינוי חברתי.
סיפור המאבק בתוכנית ויסקונסין- שינוי מדיניות ושותפות בין מגזרים.
דיור ציבורי- רקע של מדיניות הדיור בארץ, פעילות בהקשר לדיור ציבורי וחקיקה.
תהליכים של שיתוף ציבור במדיניות הרווחה ובמסגרת השלטון המקומי
תהליכים של התחדשות עירונית לעובדות סוציאליות קהילתיות ולמנהלי מחלקות


איך הולך?

8-12 מפגשים הכוללים הרצאות וסדנאות. כל מפגש מחולק להרצאה ודיון. החלק הראשון של ההרצאה כולל מושגים ובסיס תיאורטי תוך התייחסות לתהליכי עיצוב מדיניות והקשרים היסטוריים. החלק השני מוקדש לדיון, עיבוד וניתוח של הסוגיות החברתיות הנוגעות לעבודתן היומיומית של העובדות הסוציאליות. בכל מפגש יתורגמו התיאוריות לחשיבה מעשית. בסיום תוכנית הכשרה תתקיים חשיבה לגבי יוזמות והתארגנויות שיופקו ממנה.
התכנית המוצגת כאן הינה מתווה בסיסי אשר ניתן לשנותו ולהתאימו למאפייניהם הייחודיים של הקבוצה.


הקמת קואופרטיבים

על מה התכנית?

קואופרטיבים הם מיזמים עסקיים בבעלות משותפת ובניהול דמוקרטי של חבריהם, אשר פועלים בזירה הכלכלית במטרה להעמיק את הצדק החברתי והרווחה הכלכלית. בשנים האחרונות זינק מספר הקואופרטיבים בישראל, כאשר יותר ויותר קבוצות ברחבי הארץ רואות במודל הקואופרטיבי דרך מועילה להיאבק ביוקר המחיה, לחדש את המרקם החברתי-קהילתי ולקיים מקומות עובדה הוגנים וסולידרים התורמים לביזור השליטה בשוק. מטרת התכנית להקמת קואופרטיבים היא הכשרת פעילים ופעילות להקמה, ניהול ופיתוח קואופרטיבים בתחומים שונים.

למי מתאים?

יזמים עסקיים וקבוצות מקומיות המתעניינים בהקמת קואופרטיב ובהצטרפות ליוזמות קיימות.

מה כולל?

החלק הראשון עוסק בהיכרות עם תחום הקואופרציה בישראל ובעולם והעקרונות והערכים העומדים מאחורי רעיון הקואופרטיב. החלק השני מקנה ידע מעשי על המודל הקואופרטיבי ועל הדרכים לקדמו בשטח, והוא כולל מפגשים עם יזמים וסיפורי הצלחה.

נושאי התכנית

ממחאה לפעולה: קואופרטיב כמנוף לעשייה ושינוי כלכלי חברתי
היסטוריה וזהות: התנועה הקואופרטיבית בעולם ועקרונותיה
הקואופרטיב בישראל: עבר והווה
המבנה העסקי הקואופרטיבי בסקטורים שונים: קואופרטיב צרכני וקואופרטיב יצרני
חבר הקואופרטיב ומבנה דמוקרטי: שיתוף, ניהול וקבלת החלטות
חוקי הקואופרציה בישראל ורישום קואופרטיבים
ניו מדיה וכלים חדשניים לשירות הקואופרטיב
שטח: מפגש עם מקימי וחברי קואופרטיבים

איך הולך?

התוכנית מורכבת מקורס בן 8-12 מפגשים הכולל ידע תיאורטי וסדנאות יישומיות, וכן ליווי המיזמים של משתתפים. התכנית המוצגת הינה מתווה בסיסי אשר ניתן לשנותו ולהתאימו למאפייניהם הייחודיים של הקבוצה.
קורסים בתכנית שהתקיימו בעבר

קואופרטיבים. ירושלים. 2013

קואופרטיבים. ירושלים. 2013 by Dice_Marketing


קואופרטיבים חיפה. 2012

קואופרטיבים חיפה. 2012 by Dice_Marketing


קורס קואופרטיבים-משגב

קורס קואופרטיבים-משגב by Dice_Marketing


פעילות מוניציפלית

על מה התכנית?
התחום המוניציפאלי זוכה להתעניינות רבה מאז המחאה החברתית בקיץ 2011. במקביל לתהליכי הפרטה, קיצוץ בתקציבים חברתיים וצמצום אחריות המדינה על אזרחיה, גדלו בהדרגה סמכויותיו של השלטון המקומי. בהתאם לכך, חלק ניכר מהמדיניות בנושאי חינוך, רווחה, סביבה ודיור נקבע כיום ברמה המוניציפאלית, מה שמגדיל את היכולת של קבוצות תושבים להשפיע ולשנות. התוכנית המוניציפלית של המכללה מעניקה לקבוצות מגוונות מרחבי הארץ את הידע, הכלים והליווי להתארגן ולקדם פעילות מקומית וקהילתית המבקשת להשפיע על תחומי חיים שונים ביישוב ולחולל שינוי. התוכנית מועברת על-ידי צוות מיומן ומקצועי של אנשי אקדמיה, אנשי ממשל ומארגנים חברתיים העומדים מאחורי שורה ארוכה של התארגנויות מקומיות.
למי מתאים?
התכנית מיועדת לקבוצות מקומיות מרחבי הארץ, בהן כאלו שהתארגנו בבחירות המוניציפליות האחרונות, הנמצאות בתהליכי גיבוש והתארגנות והזקוקות להכשרה עיונית ומעשית בסוגיות כלכליות-חברתיות מקומיות, קהילתיות וארציות על מנת ליצר השפעה ולקדם פעילוות. ועדי שכונות, תנועות מקומיות, קהילות עירוניות ועוד.
מה כולל?
היכרות עם המציאות והמדיניות הכלכלית-חברתית הרחבה בישראל וסוגים שונים של מדיניות חברתית והצורות שהם באים לידי ביטוי במישור המקומיהיכרות עם מבנה השלטון המקומי; יחסי שלטון מקומי – שלטון מרכזי; ותקציב עירוניהיכרות עם סוגיות חברתיות מרכזיות בהקשר מקומי – חינוך, רווחה, דיור, תכנון, בהתאמה לצרכים ולסוגיות הרלבנטיות ליישוב הספציפי בו מתקיים הקורסכיוונים לשינוי חברתי בדגש קהילתי ומוניציפאלי ודרכים לגיבוש התארגנויות מקומיות. היכרות עם קבוצות ותנועת הפועלות במרחב המוניציפאלי ומחוללות שינוינושאי התכניתמדיניות חברתית-כלכלית בישראלמבנה השלטון המקומייחסי השלטון המקומי והשלטון המרכזימבוא לתקציב עירוניסדנת קריאה בתקציב העירוני המקומימערכת החינוך המקומית ודרכי השפעה על החינוךתכנון עירוני, דיור בר השגה ודיור ציבורי ברמת המדינה וברמה היישוביתסוגיות מקומיות – משתנה לפי היישוב והקבוצה (רווחה, בריאות, זיהום סביבתי וכד')התארגנות קהילתית לשינוי חברתי ופרקטיקות של שינוי חברתי ברמה המקומי
איך הולך?
התכנית מורכבת מ-10-15 מפגשים המשלבים הרצאות, סדנאות ומפגשים עם מובילי שינוי במישור המוניציפלי. התכנית יכולה לכלול עבודה עם קבוצה לאורך שנת פעילות, בהתאם לצרכים ולמטרות. התכנית המוצגת הינה מתווה בסיסי אשר ניתן לשנותו ולהתאימו למאפייניהם הייחודיים של הקבוצה או הארגון. חלק מהנושאים בקורס יועברו בשיתוף מרכז אדווה, הפועלים רבות בתחום המוניציפלי.

התוכנית לפעילים מוניציפליים של המכללה מגיעה לחדרה, פרדס חנה וירושלים

תוכנית לפעילות ופעילי שכונות בעיר נפתחה בסוף יולי. 60 תושבים הגיעו למפגש הראשון. התוכנית תעסוק בלימוד של סוגיות חברתיות רלוונטיות לחיי התושבים, במטרה לייצר הבנה טובה יותר של השפעת המדיניות החברתית-כלכלית עליהם כקהילות ופרטים. בנוסף, היא תעניק כלים של ארגון קהילתי לגיבוש יוזמות מקומיות לשינוי חברתי.SEO_HaderaSyllabus_A4

כיצד מורים והורים יכולים לפעול אל מול הפרטת מערכת החינוך? איך יוצרים איגודי עובדים דמוקרטיים הפועלים לטובת כלל ציבור העובדים?

מה יקרה לישראל אם הסינים יקימו אומת סטארט אפ מתחרה? דה-מרקר, 21.11.2013
מעמד העובדים ברחבי העולם הולך ונשחק ■ איגודי העובדים בארה"ב נלחמים מלחמת מאסף באוליגרכים, אולם לא נותנים מענה רלוונטי לאיומים של הגלובליזציה והטכנולוגיה ■ ומדוע איגודים מושחתים משחקים לטובת המעסיקים
אם אתם אמריקאים וצריכים להתפרנס מעבודה, אתם עלולים למצוא את עצמכם בקבוצה של אנשים אומללים למדי: הזכויות שלכם לחופשות, חופשות מחלה, שכר מינימום, ביטוח רפואי והגנה מפני פיטורים לא מוצדקים הן מהגרועות בעולם המערבי, ונמצאות בשחיקה גוברת והולכת. שלא לדבר על כך שאם אתם מובטלים יותר מכמה חודשים, הסיכויים שלכם למצוא עבודה הם אפסיים, בין אם אתם צעירים או מבוגרים. אבל גם אם אתם ישראלים, שחיים בכלכלה שלכאורה נראית צומחת, עם אבטלה מהנמוכות בעולם המערבי, יכול להיות שאתם צריכים לדאוג.

מנקודת מבטם של מומחים ליחסי עבודה, העולם הפוליטי־כלכלי־חברתי, כפי שהוא פועל כיום, בנוי לרעתם של העובדים. למעשה, לא צריך להיות פרופסור ליחסי עבודה כמו גורדון לייפר מאוניברסיטת אורגון, כדי להבין שמצב העובדים בעולם המערבי קשה כפי שלא היה מאז המהפכה התעשייתית, אולי. לייפר, בשיחה עם TheMarker על שוק העבודה האמריקאי, שנערכה ביום שבו ערך סדנה למורים במכללה החברתית־כלכלית על הפרטת החינוך בארה"ב ובישראל, סיפר על דעיכתה הקשה של תנועת העבודה, על מאבק אדיר וממומן היטב של תאגידים ובעלי אינטרסים לחוקק חוקים ברמת הערים והמדינות נגד זכויות עובדים.

לא צריך להיות יועץ של איגודים כדי להצביע על הקושי הגובר והולך של עובדים. אפילו המגזין הכלכלי השמרני "אקונומיסט" הקדיש שער בחודש החולף למצוקת העובדים. הנתונים ברורים מאוד: חלקם של העובדים בעוגה הכלכלית מצטמק והולך. בארה"ב, הכנסתם ירדה ב–30 שנה מ–70% מהתמ"ג ל–64%, לפי OECD. ירידות חדות במיוחד נרשמו בחברות שוויוניות כמו נורווגיה, שבה נתח ההכנסות של העובדים ירד מ–64% ב–1980 ל–55% כיום. בשוודיה הנתח ירד מ–74% ב–1980 ל–65% כיום. הצניחה נרשמה גם בשווקים מתעוררים רבים, במיוחד באסיה. במדינות OECD נתח העובדים בהכנסה ירד מ–66% בתחילת שנות ה–90 ל–62% בעשור הקודם.

בה בעת, פריון העבודה גדל, משמעותית. ניתן לראות את התרחבות הפער בין כמה שעובדים מייצרים עבור תאגידים, לבין מה שהתאגידים משלמים להם בתרשים המצורף. המשמעות של הגרף העצוב הזה היא כזו: התאגידים מוכרים יותר ומרוויחים יותר מכל שעת עבודה, והכלכלה בממוצע צומחת – אבל הצמיחה הזו הולכת, כנראה, למי שהוא בעל התאגיד ולוקח את הרווח, ולא לעובדים שמייצרים עבורו את הרווחים. אפשר לראות זאת בהשוואה של צמיחת פריון העבודה לשכר העובדים, ואפשר לראות זאת בתרשים של שיעור ההכנסות של העובדים מכלל ההכנסות הלאומיות.

ארה"ב היא מקרה קיצוני יחסית של הזנחת זכויות העובדים. לייפר מביא כמה דוגמאות שאפילו אוהדיו המושבעים של השוק החופשי לא היו שמחים להתהדר בהן: בעיר אחת הצביעו במשאל עם בעד מתן ימי חופשת מחלה בתשלום לעובדים, שלהם לא היתה זכות לאף יום קודם לכן. כמה ימים הציעו לתת בחוק לעובדים? חמישה בשנה. בישראל, לשם השוואה, המספר הוא 18. התוצאה של העברת החוק היתה מאמץ לוביסטי ברמת המדינה לחוקק חוק שיאסור על מועצות לאפשר הצבעה במשאל על מתן חופשת מחלה בתשלום כלל ועיקר.

לייפר מסביר כי החלטת בית המשפט העליון בארה"ב לא להגביל מתן תרומות פוליטיות (סיטיזנס יונייטד) גרמה לכך שבתי המחוקקים של 50 המדינות בארה"ב מושפעים משמעותית מכספי תורמים. העשירים שבתורמים, כמובן, הם התאגידים ובעלי העסקים. סנאטורית אחת בבית מחוקקים כזה, דמוקרטית אפילו, קיבלה הצעה לממן יוזמה להגדלת התעסוקה באמצעות הטלת מס על אנשים שמשתכרים יותר ממיליון דולר בשנה. הסנאטורית התפלצה: אלה בדיוק התורמים הגדולים שלי. וכך הם גם התורמים הגדולים ברוב המקומות: רשתות המזון המהיר, שמעסיקות את העובדים הזולים ביותר; רשתות הקמעונות הענקיות. וול־מארט ומקדונלד'ס מעסיקות את העובדים העניים ביותר בארה"ב, שמקבלים סעד של מיליארדי דולרים. למקדונלד'ס יש אפילו תוכנית בשם מק־ריסורס, שבה מקבלים עובדיה ייעוץ מהמעסיק איך לחלץ יותר סעד מהממשלה. עובדי וול־מארט משתכרים כה מעט, עד שהם מקבלים סיוע ממשלתי של 1,000 דולר בחודש בממוצע לעובד.

למנהיגי הפועלים
 חסר חזון

אבירי השוק החופשי טוענים כי שכר העובדים נקבע על־פי ביקוש והיצע באופן הוגן. פגשנו אחד מהקיצוניים שבהם בחודש האחרון, שטען כי שכר מינימום בעצם מגביר את האבטלה, כי הוא מונע ממעסיקים שמוכנים לשלם מתחת לו לגייס עובדים, שלדברי אותו אדם, מוכנים לעבוד בפחות משכר המינימום, אך לא יכולים לעשות זאת בגלל החוק.

כנגד הטענה שההגנות על שכר ותנאים של העובדים מייקרות מוצרים ושירותי, מביא לייפר דוגמה: באיידהו משלמת רשת בתי הקפה סטארבאקס למלצרים את שכר המינימום שנקבע בחוק הפדרלי, 2.13 דולרים לשעה (החוק נקבע ב–1991 ושכחו להצמיד אותו לאינפלציה). לעומתה, באורגון הסמוכה, שכר המינימום של המדינה הוא 8.95 דולרים לשעה. לפי חוקי השוק, אומר לייפר, קפה של סטארבאקס באיידהו היה אמור להיות זול יותר, והם היו אמורים להעסיק יותר עובדים, בהתאם לתירוץ שככל שהעובדים יקרים יותר מעסיקים פחות מהם. בפועל, משני צדי הגבול מועסק אותו מספר של עובדים ומחיר הקפה זהה.

מכיוון שבארה"ב אתוס השוק החופשי ועוצמתו הפוליטית והכלכלית של הלובי העסקי אינם מאפשרות להרחיק לכת ולבקש לעובדים תנאים כמו באירופה ובישראל, למשל, מספר לייפר שהמאמץ שלו ושל האיגודים מתרכז בתעשיות שיש להן שולי רווח גבוהים, שאין להן תחרות מחו"ל, שאי אפשר להעתיק אותן לשווקים אחרים – כמו תיירות, מסעדנות, שירותי בריאות. השאר, ובעיקר העסקים הקטנים שמתחרים על פירורי רווחים, הם מקרה אבוד מבחינת פעילי האיגודים. לייפר אינו מציע פתרון לעובדים של עסקים שחיים על הקצה ואם יעלו את שכר העובדים יחוסלו.

אחת הבעיות הבולטות העולות מהדיון בזכויות עובדים כיום הוא שכמו הפוליטיקאים והמדינאים – אפילו אלה שכוונותיהם טובות ויושרתם אמיתית – גם מנהיגי הפועלים שרוצים לפתור את הבעיה אינם יודעים איך לעשות זאת, ואין להם חזון או מודל חדשני לעולם המשתנה. כמה מהגורמים המשמעותיים ביותר בשחיקה – גלובליזציה שמעבירה משרות לסין ולכלכלות הזולות, או מביאה עובדים זרים וזולים; וטכנולוגיה, שמחליפה אדם במכונה – אינם ניתנים לעצירה. פוקסקון, יצרנית האייפדים הידועה לשמצה בשל היחס הגרוע לעובדים שהתגלה במפעליה, שוקלת לעבור לעבוד עם רובוטים – הם עושים הרבה פחות בעיות ולא נוטים לקפוץ מהגג ולעשות בושות כמו בני אנוש. את לייפר החזון הזה מזעזע, אבל הוא לא מציע לשבור את המכונות.

לייפר דיבר אתנו לא מעט על הנמלים בארה"ב, שגם בהם עתידם של מפעילי המנופים מאוים על ידי רובוטים. אפילו עובדי הנמלים בארה"ב אינם מאוגדים ברובם כיום, מספר לייפר, שעבד עם איגודי החוף המערבי (בעלי הצביון הפוליטי השמאלי) ועם איגודי החוף המזרחי (שלמאפיה דריסת רגל משמעותית בהם, כפי ששיקפה גם העונה השנייה והמופתית של "הסמויה").

אזכור הנמלים מעלה בקרב המאזינים הישראלים תסיסה רבה. מדוע לתת כוח כה רב לוועד שמחזיק את האצבע על השאלטר של המדינה? מה קורה כשהכוח משחית? בארה"ב נראה כי השחיתות לובשת צורות שונות מאלה שמוכרות בישראל, אבל לייפר טוען כי היא איננה רע הכרחי של עבודה מאורגנת. כשאיגוד עובדים מושחת, הוא אומר, הוא משרת טוב יותר את האינטרסים של המעסיק, שיכול לקנות את ראשי האיגוד בבצע כסף או טובות הנאה, ולשלם כך מחיר נמוך בהרבה מהמחיר של שיפור מצבם של העובדים. לפיכך, האינטרס שיהיה איגוד חזק, דמוקרטי ובריא הוא אינטרס של רוב העובדים, ולא של המיעוט שעשוי לתפוס את המקומות הקרובים לסיר הבשר.

אז מה בכל זאת אפשר לעשות כדי לשפר את מצבם של העובדים? "אקונומיסט", אביר השוק החופשי, מציע להוריד משמעותית את מס החברות. הצעה דומה הציע ליאור לוין במאמר שפורסם ב-TheMarker אתמול: לחתוך לחצי את מס החברות בתנאי שמפעלים יחלקו את רווחיהם לעובדים. אפשרות אחרת, קצת בדומה למודל ההיי־טק בישראל, היא לתת לעובדים בעלות, ולו מזערית, על המפעל – ולהפוך אותם לבעלי הון. "אקונומיסט" גם אוהב את הרעיון הזה, וסבור שצריך להעלות את המס על ההון, הנמוך משמעותית מהמס על עבודה.

ללייפר יש הצעות קונקרטיות, אבל הן נשמעות כמו אצבע קטנה מדי בחור גדול מדי בסכר. הוא נותן לדוגמה חוק באורגון, מדינת הבית שלו, שאוסר לייצא מאורגון בולי עץ שלמים, אלא רק קורות חתוכות, ובכך משאיר את העבודה של חיתוך העץ באורגון. הוא גם מביא דוגמה על ענף הדיג באלסקה, שבו מיוצאים דגים שלמים (למעט הראש) לסין, שם הם מעובדים וחוזרים בתור מוצר ארוז לארה"ב לצריכה. "למה שאלסקה לא תחוקק חוק שאוסר לייצא דגים שלמים?" הוא מציע.

עם הזדקנות האוכלוסייה, העלייה בגיל הפרישה, וכל התהליכים שתוארו כאן, החלק של האוכלוסייה שיש לו כישורים שלא ניתן להחליפם בקלות על ידי מחשבים או פועלים סיניים מצטמצם והולך. "בסין מוקמות מאות אוניברסיטאות מצוינות", אומר לייפר. "מי אומר לכם הישראלים שהמהנדסים הסיניים של עוד 20 שנה לא יוכלו להחליף את אומת הסטארט־אפ? מה תעשו אז?"

התשובה איננה ברורה, אבל אולי היא אפורה יותר ממה שאנחנו חושבים. תהליכי הגלובליזציה מתחילים בשינויים מהירים ומזעזעים, אבל בחלוף רבע מאה בערך מאז שהחל גל הגלובליזציה האחרון, אפשר לראות שהשכר בסין עולה, ושמהנדסי בנגלור לא נחשבים לתחליף כל כך מבוקש למהנדסים במערב. יכול להיות שיתחולל תהליך של איזון ובקרה עצמית בין הכלכלות השונות, בין המאזן הדמוגרפי המורע לבין המשאבים הטבעיים; יכול להיות שתומצא טכנולוגיה חדשה, שתדרוש דורות חדשים של חדשנות ובינה אנושית – כמו מסע בין כוכבים; או יכול להיות שטכנולוגיה חדשה או מבנה חברתי חדש יאפשרו להגשים את החזון האוטופי שבו אנשים לא יצטרכו לעבוד הרבה ועדיין יוכלו לחיות בכבוד – זה מה שרובנו רוצים, לא הרבה יותר מזה.

"האיגודים המקצועיים לא צריכים להיות חברות ביטוח לעובדים". דה מרקר, 20.6.2013
בשנים האחרונות נתונים איגודי העובדים בארה"ב למתקפה מצד המחוקקים במדינות, המבקשים – ומצליחים בהדרגה – לשלול זכויות משא ומתן קיבוצי וזכויות אחרות מעובדי ממשל ■ לדברי פרופ' גורדון לייפר, מומחה ליחסי עבודה ויועץ לאיגודים, מאחורי המתקפה נמצאים גורמים עסקיים
זה היה אחד המאבקים העזים ביותר בתולדות תנועת העובדים של ארה"ב. השנה היתה 2011, והמושל הרפובליקאי של ויסקונסין, סקוט ווקר, הגיש בעיצומו של החורף הצעת חוק שנועדה לשלול את זכויות המשא ומתן הקיבוצי מעובדי הממשל המקומי. בפועל, הצעה זו נועדה לחסל את התאגדויות עובדי מדינת ויסקונסין, בטענה כי רק כך יצליח הממשל לקצץ בהוצאות ולמנוע משבר תקציבי.

עשרות אלפי אנשים שהגיעו כדי להפגין מול הקפיטול של מדיסון, בירת ויסקונסין, היו הסנוניות שבישרו את מחאת "לכבוש את וול סטריט", שנולדה יותר מחצי שנה לאחר מכן. מאחורי הקלעים פעלו נציגים מטעמו של הנשיא, ברק אובמה, לצד האיגודים, ועמותות חמושות שהוקמו בכספי מיליארדרים שמרניים מימנו את הקמפיין הרפובליקאי.

"בשנתיים־שלוש האחרונות היו התקפות על איגודי העובדים של עובדי הממשל, בעיקר המורים. זה התחיל בוויסקונסין", מסביר פרופ' גורדון לייפר, מומחה לתחום יחסי העבודה מאוניברסיטת אורגון, שהיה גם יועץ מדיניות בכיר לוועדת החינוך והעבודה של הקונגרס האמריקאי. לייפר יעביר ב-26 ביוני סדנה פתוחה לציבור שמארגנת המכללה החברתית כלכלית בבית אגרון בירושלים בנושא הפרטת מערכת החינוך בארה"ב ובישראל.

מאז 2011 עובד לייפר עם המכון למדיניות כלכלית בוושינגטון, המזוהה עם ארגוני העובדים, בתיאום ופיקוח על מחקרים בתחום יחסי העבודה. חלק גדול ממחקרו עוסק במאבקים על החינוך ואיגודי המורים, שנחשבו במשך שנים לאיגודים הגדולים והחזקים בארה"ב, ונתונים כיום תחת המתקפה הקשה ביותר של מאמצי חקיקה רפובליקאים להחליש את כוחם. "האג'נדה היא לכאורה המשבר התקציבי. ואולם, כשמסתכלים על הראיות מגלים שאין שום קשר בין התאגדות למשבר תקציבי. בעשר מדינות שבהן אין הסכם עם האיגודים יש משבר תקציבי. ובחלק מדינות שיש בהן הסכם עם האיגודים אין משבר".

האיגודים בוויסקונסין הפסידו – המחוקקים העבירו את הצעתו של המושל. מפלות דומות רשמה העבודה המאורגנת ברחבי ארה"ב. הניצחון הגדול ביותר של ווקר הגיע כששרד הצעה להדיחו ‏(ריקול‏) ב2012 – והיה המושל הראשון בתולדות ארה"ב שהצעת הדחה נגדו נדחתה. היתה זו תבוסה משפילה לצד הדמוקרטי ולאיגודים.

כיום אין בוויסקונסין זכות משא ומתן קיבוצי לעובדי ממשל, למעט עובדי משטרה, כבאים, תחבורה ושירותי רפואת חירום. החוק לא מאפשר לאיגודים לבקש העלאת שכר, מלבד הצמדה למדד, ואוסר לשאת ולתת באופן קיבוצי על שלל נושאים, כמו בטיחות בעבודה, חופשות וביטוח בריאות. בתחילת החודש הסכים בית המשפט העליון של ויסקונסין לדון בערעור שהגישו איגודי המורים במדינה על החוק. שופט באחד המחוזות במדינה פסק כי החוק פוגע בזכויות חוקתיות כמו חופש הדיבור, חופש ההתאגדות וייצוג שווה.

ויסקונסין אינה המדינה היחידה שפעלה נגד איגודים. מושל ניו ג'רזי, כריס כריסטי, שלל זכויות ותק ממורים בשנה שעברה. 24 מדינות העבירו חוק בשם "הזכות לעבוד" – שמגביל משמעותית את זכותם של איגודים לדרוש מעובדים להיות חברים בהם. במהלך הבחירות לנשיאות הפעילו כמה מעסיקים גדולים, בעיקר תעשייניים שמרנים כמו האחים קוך, תעמולה אגרסיבית בקרב עובדיהם, בנוסח "אם תצביעו למועמד מסוים, יש סיכוי שתאבדו את מקום עבודתכם". לייפר כתב אז שטקטיקות אלה ראויות לרפובליקות בננות ולא לדמוקרטיה חופשית כארה"ב.

המכות שספגו האיגודים בבתי המחוקקים עלו ביוקר לכל תנועת העובדים האמריקאית. ב-2012 הגיע שיעור החברות הכוללת באיגודים מקצועיים בארה"ב לשפל שלא נרשם מאז שנות ה-30 – 11.3% מכוח העבודה הארצי, לעומת 20.1% לפני שלושה עשורים. איגוד החינוך הלאומי ‏(NEA‏), אחד משני איגודי המורים הגדולים ביותר, איבד 100 אלף מחבריו.

לא רק איגודי העובדים הממשלתיים נפגעו

לייפר טוען שבמגזר הפרטי פועלים כוחות שונים מאשר במגזר הציבורי."במגזר הפרטי רק 7% מהעובדים מאוגדים. הגורם העיקרי לכך הוא שאין חוקים שמגינים על העובדים. אם תנסי לארגן איגוד בעיתון ויפטרו אותך, תתקשי להוכיח שזו הסיבה לפיטורים. וגם אם כן, לכל היותר יצטרכו לשלם לך פיצוי של שכרך, מינוס השכר שקיבלת בעבודה החדשה, כלומר סכום הקרוב לאפס".
בישראל התעוררו באחרונה עובדים במגזרים שלא היו בהם איגודים באופן מסורתי, כמו רשתות מזון מהיר וטלקום. איך בארה"ב המגמה הפוכה?

"מאז המשבר מצבם של העובדים הוחמר. מצד אחד, יש יותר עניין באיגודים מאשר בעבר, בשל המצב הקשה של הכלכלה. אבל יש גם יש יותר פחד. כולם חוזרים הביתה ושומעים מבני הזוג שלהם שצריך לשמור על העבודה. לפי הערכות יש 50-25 מיליון אמריקאים שהיו רוצים איגוד, ואין להם".

בשבוע שבו יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד סופג נזיפה פומבית מראש מפלגת העבודה בישראל, ההגנה של לייפר על איגודים מקצועיים עשויה ליפול על אוזניים ערלות. לייפר שמע על ההסתדרות, אולם מסרב לדבר עליה, באמרו כי אינו יודע די.

בוא נדבר בכנות: איגודים הם לעתים מקומות שמטפחים שחיתות, שבהם צוברים כוח ושוכחים להגן על העובדים החלשים. ב-2011, 47% מהאמריקאים חשבו שאיגודי המורים פוגעים בבתי הספר הציבוריים.

לייפר רואה את חשיבותם של איגודים מקצועיים בדרגים הנמוכים יותר. "הלב של איגוד מקצועי הוא דמוקרטיה, ולא רק במובן של ייצוג, אלא של אקטיביזם ושל השתתפות. איגוד צריך להיות לא חברת ביטוח עבור העובדים, אלא רשת של אנשים שמדברים ועובדים ביחד – לא רק מצביעים בעד דבר זה או אחר".

לייפר מודה שאיגודים רבים מתאבנים ומתנוונים, ושנדרש משבר לעתים כדי לשנות את דרכם. "עבדתי עם איגוד של עובדי מרכולים, אצל מעסיק שבו 60% מהעובדים התחלפו כל שלוש שנים. בשל התחלופה, לאיגוד היה אכפת רק מ-25% מהעובדים, שהם הוותיקים ביותר, וממקבלי השכר הגבוה, והם התעלמו מעובדים זוטרים וצעירים – אורזי השקיות והסבלים. מה שקרה זה שהמעסיק הציע חוזה, והאיגוד סירב לו. המעסיק פנה לכל העובדים הצעירים ואמר להם 'לא משתינים עליכם, בואו אתי', והם אישרו את החוזה. בעקבות המקרה האיגוד התעורר, והבין שצריך לדאוג לשאת ולתת על הדברים שחשובים לכל העובדים".

הקמעונית קוסטקו ‏(שכתבה עליה מ"ביזנסוויק" מתפרסמת בגיליון יוני של מגזין TheMarker‏) משלמת לעובדיה יותר מהמתחרות, מטפחת קשרים עם האיגודים, ומצליחה יותר בעסקים ובבורסה. אתה חושב שזה מודל לעתיד? האם התפישה שעסקים צריכים לפעול בצורה אתית שלא פוגעת בסביבה ובעובדים תמשול אי פעם?

בנקודה הזו מאבד לייפר חלק ניכר מההתלהבות שהפגין עד כה בריאיון. "אני לא מאמין שיקרה שינוי כזה. יש מקרים בודדים, כמו קוסטקו, שבהם זה הגיוני. הייתי רוצה שגישה אתית תהיה הרווחית ביותר, אבל זה לא ככה. אני לא חושב שוול מארט טועה בזה שהיא משלמת מעט כדי להרוויח הרבה. הם חישבו נכון, הם לא טיפשים, זה מה שיעשה להם הרבה כסף. אי אפשר להיות נאיבים. המנהלים האלה צריכים למקסם את הרווח, וזו לא טעות.

"אבל בדברים כמו חינוך", הוא מתעורר מחדש, "צריך להילחם לא רק על השכר, אלא האיכות של השירות שנותנים – של החינוך. צריך למצוא דרך לכרות ברית עם ההורים והתלמידים".

העולם עובר שינוי עצום: טכנולוגיה משבשת, דמוגרפיה מזדקנת – כל אלה פוגעים בסיכויי התעסוקה. האם זה משבר גדול כפי שמציגים את זה, ואם כן, איך אפשר להתמודד?

"המין האנושי עבר שינויים גדולים לא פחות בעבר ושרדנו. זה לא השינוי הכי קשה, אבל הוא שונה – בגלל הטכנולוגיה והגלובליזציה. זה ברור יותר בארה"ב מבישראל – שהשחקנים החזקים ביותר פוליטית התאגידים הגדולים ביותר, עברו תהליך של דה־נציונליזציה. שיעור ההכנסות של תאגידים אמריקאים גדולים מחו"ל הולך וגדל.

"לפני 70-60 שנה הגישה השלטת בקרב תאגידים ומנהלים היתה של בניית האומה – כי הם היו זקוקים לצרכנים ולעובדים. אבל עכשיו הם יכולים להיות במקום אחר – הצרכנים, הלקוחות, העובדים. לחשוב במונחים לאומיים כבר לא ריאליסטי. השחקנים הכי חזקים פוליטית לא ממש קשורים ללבה של הארץ – וזה שינוי משמעותי".

היית תומך נלהב של תנועת "לכבוש את וול סטריט". האם אתה חושב שהיא הצליחה לשנות משהו?

לייפר מודה שהתאכזב קשות מדעיכתה של התנועה, וסבור שיש עוד עבודה שצריך לעשות. "האיגודים צריכים לחשוב איך להתארגן בינלאומית – זה אפשרי אבל, מאוד קשה. בעבר בארה"ב חשבו שכל דור יהיה במצב טוב יותר מהקודם. אבל עכשיו רוב האנשים חושבים שמצב ילדיהם יהיה פחות טוב. זה מצב נפיץ ולא יציב פוליטית. זה יוצר הרבה כעס שיכול לפרוץ לכל מיני כיוונים.

"אני סבור שאנשי ה-1% רואים את אמריקה כאימפריה בדעיכה. הם לא מבינים למה צריך את כל שאר האנשים. ל-1% אין אינטרס לאומי, יש להם פנטהאוז בשנחאי והם מוכנים להגר בכל רגע".

המצב הנוכחי, שבו אי השוויון גדל והתאגידים הגדולים משתלטים על אינטרסים לאומיים, יכול להתקיים לאורך זמן?

"אני לא יודע מה יקרה, אבל אני לא חושב שהעם מתקומם. אני רוצה להאמין שאנשים ימצאו תמיד דרך למרוד נגד אי השוויון ושלטון לא דמוקרטי, בין אם אלה האיגודים כיום ותנועת לכבוש את וול סטריט. מנגד, הפיאודוליזם נמשך מאות שנים, עם כמה מרידות קטנות שדוכאו".לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט – לפתיעם ברשג – ולתיעם גדדיש. קוויז דומור ליאמום בלינך רוגצה. לפמעט מוסן מנת. ושבעגט ליבם סולגק. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט – לפתיעם ברשג – ולתיעם גדדיש. קוויז דומור ליאמום בלינך רוגצה. לפמעט מוסן מנת. ושבעגט ליבם סולגק. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט – לפתיעם ברשג – ולתיעם גדדיש. קוויז דומור ליאמום בלינך רוגצה. לפמעט מוסן מנת. ושבעגט ליבם סולגק. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט – לפתיעם ברשג – ולתיעם גדדיש. קוויז דומור ליאמום בלינך רוגצה. לפמעט מוסן מנת. ושבעגט ליבם סולגק. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט – לפתיעם ברשג – ולתיעם גדדיש. קוויז דומור ליאמום בלינך רוגצה. לפמעט מוסן מנת. ושבעגט ליבם סולגק.

התוכנית לפעילות מוניציפלית של המכללה מגיעה לבני ברק ולפרדס חנה

בפברואר ייפתח המחזור הראשון של התוכנית "מעורבות המחלקות לשירותים חברתיים בקביעת ועיצוב מדיניות" מבית המכללה החברתית-כלכלית, בשיתוף המרכז לשלטון מקומי.

בישראל כ-250 רשויות מקומיות בהם מתקיימת פעילות עניפה בתחום הרווחה במסגרת המחלקות לשירותים חברתיים. מנהלי המחלקה למעשה מממשים בתפקידם קביעת מדיניות הן זו המועברת ממשרד הרווחה והן זו המוכתבת על ידי הרשות, ובנוסף מקיימים מדיניות ארגונית במחלקתם עבור העובדים והפונים עצמם.

לאחר שהתקיימה השנה בחיפה, חדרה, ירושלים, ראש העין, אלעד וערים נוספות, מגיעה התוכנית המוניציפלית של המכללה לבני ברק ולפרדס חנה. התוכנית משלבת בין לימוד של נושאי חברה וכלכלה, הכשרה בהתארגנות קהילתית וגיבוש יוזמות לשינוי חברתי ברמה המקומית. התוכנית בבני ברק היא התוכנית השנייה שמקיימת המכללה לאוכלוסייה החרדית ומובילות אותה נשים חרדיות תושבות העיר. בעיר אלעד, בה פועלת התוכנית מאז ינואר 2014, מלווה צוות המכללה את הפעילות הענפה של תנועת "עיר ואם- אימהות למען אלעד. פעילות ופעילי התנועה פועלים בתחומי התחבורה, התכנון והחינוך בעיר. מתוך החיבור בין פעילות מקומיות מאלעד ומבני ברק נולדה התוכנית החדשה.

לתוכנית בבני ברק

במקביל לבני ברק, תפתח ב-28.6 תוכנית לפעילים מקומיים בפרדס-חנה כרכור, ביוזמה והובלה של סניף מפלגת העבודה בעיר. התוכנית תתמקד בהתארגנות קהילתית ובגיבוש יוזמות מקומיות, והיא מהווה המשך לקורס שהתקיים בעיר לפי שנה, אשר עסק במצב החברתי-כלכלי בישראל תוך התייחסות לתחומי מדיניות שונות- חינוך, שוק עבודה ועוד.

לתוכנית בפרדס חנה

מבנה פעילות זה משקף את הדגש ששמה המכללה על פעילות לשינוי חברתי שנשענת על ידע חברתי-כלכלי ואג'נדה בהירה של שוויון וצדק חברתי.

את שתי התוכניות ילווה צוות בהובלת עו"ד בועז גור, מיכל צ'רנוביצקי, בועז גור ואיילה בריליאנט.

108 שיעורים על חברה וכלכלה

108 שיעורים על חברה וכלכלה מאת המכללה החברתית כפי שהופיעו ב-Ynet מעורבות

"פינוי ובינוי" האומנם רצוי? ואם כן, כיצד?
"תהליכים של פינוי ובינוי במרקם העירוני הישן הם אסטרטגיה עירונית ותיקה, המופעלת קרוב למאה שנים בערים רבות. חוקרים רבים עוסקים בנושא מזה עשרות שנים והצטבר ידע מחקרי מקיף". שיעור במכללה החברתית כלכלית
הדעיכה הצפויה של תל אביב
"94% מהשטח המוניציפלי של ת"א, כולל שכונות פרבריות מנומנמות בלבד,שהמשיכה העיקרית אליהן היא קרבתן למרכז התוסס. התרומה העיקרית שלהן היא מיסים עירוניים, אבל אין להם תרומה למרקם ולקצב של עיר אינטנסיבית ופעילה המהווה מרכז מטרופוליני". שיעור במכללה החברתית כלכלית
העסקה פוגענית והחברה הישראלית
"מי שמסכים עם ניצול של עובדי קבלן בניקיון ובשמירה עלול למצוא את עצמו או את חבריו מנוצלים כמורה-קבלן, כמרצה-קבלן, בנקאי-קבלן, מתכנת-קבלן או כל צורת קיפוח אחרת המאפשרת למעסיק 'להתייעל' על חשבון שכרם של עובדים ורווחתם". שיעור במכללה החברתית-כלכלית
החסכון הפנסיוני בישראל – מורה נבוכים
רפורמה רודפת רפורמה, תוצאות של שינוי אחד מביאות לתיקון נוסף בוועדה מיוחדת. רועי מימרן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה בישראל, מעביר שיעור במכללה החברתית כלכלית בשאיפה לעשות לנו קצת סדר בראש בכל הקשור לחסכון הפנסיוני

על סביבה, ערכים ומה שביניהם
"כדאי שנחשוב כל אחד מאתנו על הערכים המנחים אותו והשפעותיהם על עיצוב היום יום שלנו: איך אנחנו מתניידים? איפה אנחנו חיים? מה אנחנו לובשים? מה אנחנו אוכלים? מהם הערכים מאחורי קבלת ההחלטות שלנו בנושאים אלו ואחרים?". שיעור במכללה החברתית כלכלית
קנו מידע בחנות המדע. האקדמיה בשירות החברה
העובדים בחנות המדע עושים בעיקר עבודת תיווך: הם מקבלים שאלות מארגוני חברה אזרחית, מנגישים מחקר קיים שנעשה בנושא, ואם השאלה דורשת מחקר נוסף הם מאתרים חוקרים לביצוע העבודה. האתגר בעבודה הוא כפול: לתרגם צורך שעולה מהשטח לשאלה למחקר מדעי ואז למצוא את האנשים שיבצעו את המחקר. שיעור במכללה החברתית כלכלית
שיעור על שכר וטכנולוגיה
"לאורך ההיסטוריה של הפיתוח המואץ של הטכנולוגיה מאז המהפכה התעשייתית, היה תפקיד מרכזי לטכנולוגיות המחליפות עובדים במכונות. זה החל במכונות הטוויה והאריגה, נמשך ברכבות ובכלי תחבורה דומים, ובא לביטוי גם כיום במחשבים וביישומיהם". שיעור במכללה החברתית-כלכלית

קיץ של מחאה: האם הצליח המאבק החברתי?
ביולי 2011 אישה צעירה אחת החליטה שנמאס לה ויצאה עם אוהל לרחוב. בתוך ימים, התרומם מסך הדיסוננס הקוגנטיבי בו היתה נתונה החברה הישראלית, וההמונים יצאו לרחובות. בזכות מה הצליחה המחאה של קיץ 2011?

מה יהיה עם שוק העבודה בישראל?

"רגולציה נכונה של שוק העבודה היא בעלת פוטנציאל ליצירת צמיחה ומזעור בעיות הנמצאות היום על סדר היום והקשורות לממשל תאגידי, כמו גם לצדק חלוקתי". שיעור במכללה החברתית-כלכלית
ציון 100 בכלכלה וחברה. למען חברה צודקת
באוקטובר 2006 פורסם המאמר הראשון של המכללה החברתית-כלכלית. מאז, עלו 99 מאמרים נוספים ששפכו אור, התריעו, ומעל לכל פעלו להרחבת הדיון והמאבק למען צדק חברתי. בתקווה לחברה שיוויונית וצודקת יותר עוד לפני השיעור ה-200

למה לכסף שלנו אין מספיק כוח?
"אחת הבעיות העיקריות בבסיס סוגיית יוקר המחייה בישראל היא הפער בין השכר ליוקר המחייה. אחוז גדל והולך של ישראלים מרוויחים שכר שהולך ונהיה פחות ריאלי ביחס ליוקר המחייה". שיעור במכללה החברתית-כלכלית

האשכנזים-חילונים-סוציאליסטים-לאומיים עוד כאן
"ה'אשכנזי' המוחה מדבר היום בראש וראשונה כאזרח, הסוציאליסט הפך ל'סוציאל-דמוקרט' והדמוקרטיה החליפה את הלאומיות כדגל מרכזי. הקריאה למדינת רווחה אינה דורשת שיבה לממלכתיות המפא"יניקית החונקת ולועדות המסדרות, אלא לדמוקרטיה חברתית, פתוחה, צודקת ולא לאומנית". שיעור במכללה החברתית-כלכלית

לזיהום סביבתי אין גבולות?
אף בר דעת לא היה מוכן לחיות בצמוד לגדר של מפעלים המטפלים בשפכים תעשייתיים מסוכנים ברמת חובב, אלא אם הוא בדואי. אף בר דעת לא היה מוכן לחיות על שפת מכרה פוספטים ולחשוף את ילדיו לקרינה רדיואקטיבית, אלא אם הוא תושב ערד וכסייפה. הריאות של התושבים הללו לא בנויות אחרת, אך בגלל שהם גרים בפריפריה האם ניתן להתייחס אליהם אחרת? שיעור במכללה החברתית כלכלית
מדוע לא קיימת תוכנית לאומית למאבק בעוני?
בעיצומו של המשבר העולמי, הכריז האיחוד האירופי על שנת 2010 כאל שנת צמצום העוני, שנה בה נתבקשו ממשלות האיחוד לבנות תוכניות ואסטרטגיות המשלבות את רמה הלאומית והרמה הלוקאלית כאחד. ומה באשר לישראל? . שיעור במכללה החברתית כלכלית
חברות שירותים – האתגר הבא
"במקום להכריע באופן כן וישר בדבר גודלו של המגזר הציבורי, הרשויות בוחרות לכנות את מי שהיו עובדי חברות כוח אדם 'עובדי חברות שירותים', להעסיקם כמשתתפים חופשיים, או לחלופין לפטרם בטרם מסתיימת התקופה הרלוונטית". שיעור במכללה החברתית כלכלית
"העשירים יתעשרו והשאר ישלמו"
"כיום שולט במערכת הפיננסית כלל כלכלי קניבליסטי פשוט: מניפולציה פיננסית כלכלית, הרס וסחיטה הם רווחיים הרבה יותר, מיצירת ערך אמיתי". שיעור במכללה החברתית-כלכלית

מותה של אירופה החברתית, הסוציאל דמוקרטית
"שיעור הצמיחה הצפוי של 3.3% בלטביה עבור 2011 מוצג כעדות להצלחה. אבל ידרשו הרבה שנות צמיחה בשיעור זה כדי לחזור להיקף כלכלת לטביה ב-2007. האם קפיצת 'חתול מת' זו משכנעת מספיק כך שמדינות אחרות באיחוד האירופי יפעילו מדיניות צנע דומה?". שיעור במכללה החברתית-כלכלית

אקטיביזם ועבודה סוציאלית, שילוב מנצח?
"לכאורה נראה כי קיימת הלגיטימציה לשימוש באקטיביזם בעבודה סוציאלית, אך בפועל ממעטים עובדים סוציאליים להשתמש בכלים אלו לקידום צדק חברתי עם ועבור לקוחותיהם". שיעור במכללה החברתית-כלכלית
הפרטה במחדל – מדיניות הדיור בישראל
"לעיתים הפרטה מתבצעת לא על ידי פעולה אקטיבית של מכירה, מכרז או רישוי, אלא על ידי צמצום הפעילות השלטונית, באמצעות קיצוץ תקציבי או שינוי חוקים ונהלים, אף שלא חל שינוי בביקוש לשירות הציבורי". שיעור במכללה החברתית כלכלית

ג'נטריפיקציה ודחיקה על כוס קפה
הצד החיובי של תהליכי ג'נטריפיקציה בולט לעין: בניינים זוכים למתיחות פנים, עסקים חדשים נפתחים, העירייה משקיעה בתשתיות ובניקיון, תחושת הביטחון משתפרת, המחירים עולים, משקיעים מתעניינים, בונים, משפצים ועוד תושבים מגיעים. הצד השלילי פחות בולט לעין וניתן לסכמו במונח רחב אחד: דחיקה
חשבון נפש חברתי-סביבתי
"הפרת האיזון בין אינטרסים כלכליים צרים ופרטניים לבין הצרכים והרצונות של התושבים, היא למעשה הבסיס לכל עוולה חברתית וסביבתית כאחד". שיעור במכללה החברתית כלכלית

תשובות לתשובה
"חברות ושותפויות הגז והמשקיעים בהן אינם יכולים לטעון כי לא ידעו על האפשרות שהמדינה עשויה לשנות החוקים ודיני המס החלים בתחומן. טיעונים אלו, המתובלים במילים כמו הגינות, צדק והלאמה, לא עומדים במבחן שכל ישר והיכרות עם התחום". שיעור במכללה החברתית כלכלית

הזכות לחופש ההתאגדות
"הפיטורים הכוחניים במגזר השלישי הם אבן דרך מסוכנת בהמשך הקריסה חברתית במדינת ישראל, מחובתנו כאזרחים לעמוד כגוף אחד נגד הארגונים החברתיים המפטרים עובדים כי ניסו לממש את זכותם להתאגד, ולומר להם שמי שרומס את הזכות לחופש התאגדות, אין לו זכות קיום כארגון חברתי המטפל בעוולות חברתיות". שיעור במכללה החברתית-כלכלית

ערים עם הפסקה
האם רפורמה כלשהי תיתן מענה לבעיות היסוד של תכנון ערים בישראל? נראה כי בסבך "ההולילנדים", שאלה יסודית זו נשכחה מלב ואיש אינו טורח לבחון מהן הבעיות מהן סובלות הערים בישראל וכיצד ניתן לפתור אותן בהתבסס על הניסיון הצבור בעולם. שיעור במכללה החברתית-כלכלית
תוכנית ויסקונסין: עבודה לעניים או עבודה בעיניים?
במסגרת תכנית וויסקונסין מקבלי הקצבאות מחויבים לבצע תכנית אישית של בין שלושים לארבעים שעות בשבוע, הכוללת הכשרה, חיפוש עבודה, חובת שירות בקהילה ועוד. האם כדאי להמשיך ולהשתמש בה? שיעור במכללה החברתית כלכלית
רפורמת הבנייה? נתניהו מטעה אתכם
אם ראש הממשלה היה רוצה באמת לייעל את מערכת התכנון, היה עליו לעשות דברים רבים אחרים חוץ מהרפורמה המדוברת, שתוביל לנזק עצום. שיעור במכללה החברתית כלכלית

הכדור(גל) בידיים שלהם
בזכות הפופולאריות העצומה של הכדורגל, השיווק והפרסום האדירים שנלווים לו, ניתן להבין באמצעותו מהו קפיטליזם מודרני: אלה שיש להם כסף, הם שהשרישו את התפיסה שבלי כסף אין כדורגל. הציבור אימץ את החשיבה הזאת בלי לחשוב
כמה מובטלים יש בישראל באמת?
רק כאשר מוסיפים לשיעור המובטלים הרשמי גם את מספרם של אלה אשר התייאשו מחיפוש עבודה ואת המועסקים במשרה חלקית זעומה, מתקבל שיעור האבטלה האמיתי – והגבוה למדי. שיעור במכללה החברתית-כלכלית
פתאום כולנו ירוקים?
ההתיירקות, שמטרתה הקניית תדמית ירוקה, הפכה כלי בשירות "האחריות החברתית", אותה תפיסה שגואלת אותנו מסיוט המהפכה הנדרש מאיתנו. הסתפקותנו באיוולת המהלכים הירוקים הקוסמטיים, היא בעצם בקשת פטור שלנו מהאחריות האמיתית המוטלת עלינו. שיעור במכללה החברתית-כלכלית
נתניהו אכן תומך בשתי מדינות לשני עמים
ראש הממשלה, בעזרתו האדיבה של שר האוצר, עושים הכל כדי לבנות מדינה אחת לעניים. שיעור במכללה החברתית-כלכלית
כשהכסף מכתיב את צעדי האקדמיה
הראשונים שנפגעים מקפיטליזציית האקדמיה הם המורים מן החוץ והסטודנטים, שהולכים ונתפסים כ"לקוחות" הצורכים מוצר ששמו ידע, במקום לראותם כשותפים לסיעור מוחות. שיעור במכללה החברתית כלכלית
על תהליכי המסחור והפרטה של מערכת הבריאות
"נאמנותו של הרופא המטפל היא קודם כל כלפי המטופל ובהתאם לכך מחובתו להגן עליו מפני גורמים חיצוניים שיכולים לפגוע בו בריאותית, בין אם מדובר במשטר טוטליטרי, מקום עבודה ואף בני משפחה". ד"ר נדב דוידוביץ' מעביר שיעור במכללה החברתית כלכלית על יחסי רופא ומטופל והאינטרסים המשפיעים עליהם
הכלכלה צומחת, האנשים נובלים
"יצאנו מהמשבר!" מריעים מוספי הכלכלה; "חזרנו לצמיחה". איתמר כהן , מרצה ב'מכללה החברתית כלכלית' מציג תמונה עגומה של הצמיחה הכלכלית ומתריע מה שטוב לתמ"ג, לא בהכרח טוב לבני האדם המייצרים אותו
מאחורי הקלעים של "ויסות המטבע"
"לכאורה, מדובר בענייני כלכלה סבוכים שעליהם נאבקים מומחים, ולא בשאלה המועלית לדיון ציבורי. אלא שהנושא, הקובע את יחסי הכוחות במשק, אינו יכול להישאר ללא דיון ציבורי, שיתייחס להשלכות החברתיות של כל הכרעה שתתקבל". שיעור במכללה החברתית-כלכלית

הרכבת שמזדחלת 36 שנה
ב-1973 הורתה ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, להתחיל לתכנן את הרכבת התחתית כחלק ממערכת להסעת המונים שתקל על הנגישות לת"א. היום ב-2009, אוכלוסיית המדינה גדלה ל-7.4 מיליון תושבים, וכבישיה עמוסים ב-1.9 מיליון כלי רכב פרטיים. היזם הודיע שאין באפשרותו לגייס את הכספים הדרושים ומבקש להגדיל את מענק המדינה. שיעור על רכבת המבוששת להגיע
מה מציעה המדינה לבני נוער בפריפריה?
"השיח הציבורי בישראל אדיש לסוגיית תחולת העוני בקרב ילדים, והצגתו כפועל יוצא של בחירות לא נכונות: נו, מדובר בילדים של משפחות ערביות או חרדיות שמי ביקש מהם ללדת כל-כך הרבה ילדים או בילדים של משפחות גרושות. נו, מי ביקש מהם לפרק את הבית. האפשרות שמספר ילדים הוא פועל יוצא של מדיניות ציבורית בדרך כלל לא נידונה"
הסכנה מאחורי "העוף-על-כל-צלחת"
"ממקומה המקופח משהו בסדר היום הפוליטי, משפיעה תעשיית המזון על חיינו וחייהם של שאר דרי כדור הארץ אולי יותר מכל פעילות כלכלית אחרת. הגידול העולמי בצריכת הבשר משקף למשל, את הצלחתם של בעלי-ההון להכפיף את אורח החיים של בני-אדם לאינטרסים שלהם". שיעור במכללה החברתית-כלכלית
סופו של הניאו-ליברליזם? לא כל כך מהר
"ניסיון העבר מלמד שהקפיטליזם משנה את צורתו באופן משמעותי רק על רקע משבר אמון עמוק, וממושך, מצד החברה כלפי דרך ניהול הכלכלה. כדי שתתחלף אידיאולוגיה כלכלית שלטת דרושים אירועים מטלטלים וזמן לעכל אותם". בשיעור ב"מכללה החברתית-כלכלית", מסביר רמי קפלן שאין למהר ולהספיד את הניאו -ליברליזם
הפרטת הקרקעות, למי היא טובה בעצם?
"אין צורך להיות פרשן משפטי כדי להבין את כוונות הממשלה, האוצר וביבי, שהיו גלויות עוד מתחילת יישום הרפורמה. המטרה שלהם היא להפריט את הקרקע ומהר, ולבטל את ה"מונופול הממשלתי" על הקרקע ועל התכנון במדינה". דרור רשף שופך אור על התוכנית להפרטת קרקעות, ומסביר למה לא ממש כדאי לעבור לפרברים. שיעור ב"מכללה החברתית כלכלית"
תקציב לא חברתי ולא כלכלי: פשרה צולעת מאד
"פרשנים כלכליים נוהגים לנתח את מסגרת התקציב וסדר העדיפויות שלו. לרוב אין הם עוסקים כלל במה שהיה צריך להיות בתקציב, כביטוי למדיניות הכלכלית-חברתית של הממשלה". לוי מורב, מרצה במכללה חברתית כלכלית מציג סדרי עדיפויות חלופיים לתקציב המדינה שהתקבל

חוקי או לא? הגבול הדק במרחב האזרחי האפור
"הזכות להחליט מה חוקי ואינו חוקי נתונה בידי הריבון. זכות שנועדה לקדם את הטוב המשותף, להגן על הפרט ורכושו, ולהבטיח התנהלות תקינה של החברה. כדי למנוע מצבים של עריצות הריבון או הרוב, על החוק להבטיח את החלתו על כל האזרחים באופן שווה, ללא הבדל של מין, גזע, ודת". מה ניתן לעשות כדי לצמצם מצבים בהם ההתנהלות אינה תקינה?

שלא תגידו שלא הזהירו אתכם
"ניצחון אשליית האופטימיות התקיים באסון התאומים, בערב מלחמת יום כיפור, ודוגמאות נוספות בהיסטוריה קיימות עד לעת העתיקה. כך אנו עומדים כיום מול תהום פעורה, בה דווקא האמצעים שננקטו לחלצנו מהמשבר עתידים לגרור את העולם כולו לתוכה, ונשאלת השאלה – האם הכלכלנים לא יודעים זאת? התשובה המפתיעה היא שהם יודעים"
כיצד הפכה המדינה אחראית לשביתות בפריפריה?
סקירה הסטורית, תוך שימוש במקרה הדוגמא של אופקים, מסבירה ד"ר שני בר-און מ"המכללה החברתית כלכלית" מהי "שביתת סגירה", כיצד צלחה חמישה עשורים והצליחה לפעול גם הפעם, במפעל "פרי גליל"
שוק חופשי בישראל – סיפור של הקצנה
"ביולי 1985 הכריזו על תוכנית ייצוב המשק. זאת, לאחר אינפלציה מתמשכת, שהגיעה לשיא של 445% לשנה בין דצמבר 1983 לדצמבר 1984. כל מה שקורה במשק הישראלי מתוכנית ייצוב המשק ואילך יכול להיתפס כתגובת פוסט-טראומה – שימוש בתרופת השוק החופשי לריפוי האינפלציה, עד למינון יתר"
סדר עולמי חדש
"קריסתה של וול-סטריט; החלשותו של הדולר; והחובות העצומים של ארה"ב, מצביעים כולם על כך שההגמוניה המוחלטת – הכלכלית, הפוליטית והתרבותית – ממנה נהנה השריף האמריקאי מאז תום המלחמה הקרה, עומדת להסתיים. עופר סיטבון מציג את סופו של העידן החד-מעצמתי
זהירות! הקאמבק של המשטר הפיאודלי
התלות ההולכת ומתעצמת של הפוליטיקה בהון גורמת לרעיון הדמוקרטי לאבד מתוקפו. האם הפיאודליזם ממלא את הקליפה הרעיונית שהתרוקנה? ישי גבריאלי תוהה האם אין ברירה אלא להיכנע ל"ניאו-פיאודליזם" המאיים להחליף את הדמוקרטיה
סין והגלובליזציה – שינוי סדרי עולם?
הפיכתה של סין למעצמה מוכיחה כי מדינות אשר 'משחקות' נכון במשחק הגלובלי – מנצחות. היא שינתה את מאזן הכוחות העולמי, והתחזקות הכלכלה הסינית מספקת השראה למדינות נוספות דוגמת הודו. עם פתיחת השנה האולימפית, ד"ר יורי פינס סוקר את התמורות הכלכליות-חברתיות בסין. חלקו השני של השיעור
דברי הימים של הגלובליזציה הסינית
מקורבן של הגלובליזציה בשנות החמישים, בעשור האחרון סין הפכה לשחקנית מרכזית בתהליך. ההתנגדות לקפיטליזם הומרה באימוץ כללי המשחק המערביים – ובשינוי מאזן הכוחות העולמי. עם פתיחת השנה האולימפית, ד"ר יורי פינס סוקר את התמורות הכלכליות-חברתיות בסין. חלקו הראשון של השיעור
לאן נעלמו עודפי התקציב?
בין 2004 ל-2007 לא חלו שינויים משמעותיים בצמיחה המוגברת של המשק הישראלי: ההכנסות ממסים עוקפות את התחזיות, הכלכלה ספגה את הוצאות ההתנתקות והמלחמה בלבנון והקיצוץ בתקציבי הממשלה נמשך. יואב ריבק ויאיר טרצ'יצקי מסבירים מדוע חרף השגשוג – האוצר דורש להקטין גם את תקציב 2008
האם כדאי להפריט את התכנון בישראל?
תכנון הסביבה הבנויה איננו עניין של מה בכך, ויש קשר הדוק בין התדרדרות החברה לאסון האקולוגי העומד לפתחנו. האם לא הגיע הזמן להפסיק להסתמך על השלטונות ש'יסדרו' את מרחב המחייה שלנו – ולהעביר את התכנון לידיים פרטיות? פרופ' יוברט לו-יון מסביר מדוע עלינו לקחת חזקה על עיצוב פני הארץ שלנו
תחבורה ציבורית – לבעלי מכוניות
כיום, עלינו להכיר בכך שהמפתח לקידום מערכת תחבורה יעילה הוא שימוש בתחבורה הציבורית כתחליף מועדף לרכב הפרטי. פרופ' דוד מהלאל מסביר מדוע הצלחתה של התחבורה הציבורית תימדד על-פי מספר האנשים שבחרו בה – ולא בנסיעה במכונית
נטישת הערים ופיתוח בר-קיימא בישראל
ניתוח של תקציב המדינה מראה כי בעקיפין, אולי אף מבלי משים, ישראל ממשיכה להחליש את עריהָ. בשבע השנים האחרונות, תקציב הבנייה במגזר הכפרי היה גבוה פי חמישה מתקציב חיזוק הערים. נגה לבציון-נדן תוהה מדוע הממשלה, שהביעה לא אחת את רצונה לחזק את הערים ולעבותן – עושה בדיוק את ההפך

היגורו אוכלוסייה ותעשייה יחדיו?
נוכח משבר הסביבה, התעשייה והאוכלוסייה מחויבות לחיות אחת עם השנייה. כל אפשרות אחרת אינה מתקבלת על הדעת – והיא מהווה מאמץ מודע להסוות את גורמי הסיכון. ליעד אורתר מסביר מדוע עיר הבה"דים מספקת הזדמנות לתקן את טעויות העבר
דברי הימים של הגלובליזציה
האם העידן הגלובלי החל לאחר מלחמת העולם השנייה? אולי עם ראשיתה של המהפכה התעשייתית? ושמא התפשטות האנושות מיבשת אפריקה ליתר העולם היתה המאורע הגלובלי הראשון? ד"ר דייגו אולשטיין נותן סימנים בגישות ההיסטוריות לגלובליזציה
מבט על משברי החינוך העברי
רבים מתגעגעים לזמנים טובים יותר, לשנים בהן מערכת החינוך התנהלה על מי מנוחות והמורים היו בעלי שיעור קומה – ולעידנים נטולי שביתות. אולם למעשה, את החינוך היהודי באירופה ואת החינוך העברי במדינה שבדרך ובישראל פקדו לא מעט משברים. דבורה קלקין-פישמן סוקרת מאה שנה של עימותים לא-חינוכיים
מבט על משברי החינוך העברי – חלק ב'
למרות שהמשברים במערכת החינוך כרוכים פעמים רבות במאבק על שכר המורים – אין זהו המוקד העיקרי שלהם. מטבע עיסוקם, למורים יש תפיסה מגובשת של משימותיהם, וקולותיהם של המורָה ושל המורֶה חייבים להישמע. דבורה קלקין-פישמן סוקרת 100 שנה של עימותים לא-חינוכיים. חלקו השני של השיעור
הפקעת הזכויות החברתיות בישראל
ככל שישראל הופכת קפיטליסטית יותר, מתעצם הכרסום בזכויות החברתיות-כלכליות של אזרחיה. בהיעדר חוקה, זכות השביתה, הזכות לחינוך ולדיור וזכויות נוספות הולכות ונעלמות. ד"ר אפרים דוידי מאמין שמאבק חברתי ישיב את הזכויות שהופקעו מאיתנו

אחריות חברתית ומקרה בית הקפה
יש הטוענים שה'אחריות החברתית', אופנה מחייבת בקרב בעלי עסקים והאלפיון העליון, היא מצג שווא – ויש הסוברים שצריך לאפשר להון להוכיח את רצינות כוונותיו. פרופ' דני גוטוויין מודיע שהזדמנות כזו הגיעה, והיא מוטלת לפתחה של עפרה שטראוס

התיאומוניטריזם – דת הכסף
הכלכלה היא דת המצווה על קידוש ערכים וחפצים בצורה עיוורת, ומגלה מעט מאוד כבוד ופחות מכך סובלנות לגויים שבשמה לא קראו לממלכות שאותה לא ידעו. דת, שמבלי שנזהה ונגדיר אותה ככזו, הפכה ב-50 השנים האחרונות לדתו הרשמית של העולם. ישי גבריאלי מציג את דת התאומוניטריזם והשפעותיה ההרסניות
גוויעת הדיור הציבורי בישראל
כמה אנשים משלמים יותר מ-50% מהכנסתם על דיור? היכן הם מתגוררים? כמה מהם חיים בתנאים לא ראויים? כמה דירות למעוטי הכנסה צריכות הרשויות המקומיות לספק מדי שנה בכדי לענות על צורכי האוכלוסייה? איננו יודעים. ד"ר אמילי סילברמן מתארת את ההתכווצות הדרמטית של הזכות לדיור בישראל

כך הפכה ישראל למעצמת צריכה
בעשור האחרון הצטמצם מרחב הבחירה של הפרט ונבלע על-ידי פרסומאים, משווקים וקמעונאים. בהיעדר פיקוח על המנגנונים המקדמים את הצמיחה, כוחות השוק מגדילים את השפעתם על הצרכן כמעט ללא הפרעה. אורלי רונן מתארת איך הפכנו לעוד גלגל במכונת הצריכה – ללא ההגנה שהמדינה אמורה לספק לנו

קורבנות הסחר בבני אדם בישראל
הגיעה העת כי הרשויות יפנימו שלסחר בבני אדם יש יותר מצורה אחת. לא רק נשים הנסחרות לישראל הן קורבנותיו: יש כאן סחר פנים בנשים ישראליות, סחר באיברים, עבדות משקי בית ותבניות רבות נוספות של עבודות כפייה. נעמי לבנקרון מזכירה כי זכויות האדם של אנשים רבים, רבים מדי, עדיין מופקרות בישראל
תולדות המאבק בסחר בנשים בישראל
בין השנים 2001 ל-2007 השתנה הסחר בנשים בישראל: החוק מחמיר יותר עם העבריינים, טיפול המשטרה בקורבנות ובסוחרים התייעל, עבודתם של ארגוני הסיוע התמקצעה – וגם הסרסורים והנשים הנסחרות עצמן מודעים לכללי המשחק החדשים. ריטה חייקין מתארת את ההתמודדות עם התופעה בעשור האחרון
הימין החברתי והתנועה הקיבוצית
נפגעי השתלטות אידיאולוגיית הימין החברתי על בית התנועה הקיבוצית אינם רק חברי הקבוצות החלשות ביותר, אלא אף אנשי השורה. זוהי רק ההתחלה, ואם נמשיך לדבוק ברעיונות ההפרטה והשוק החופשי ממדי העוני והפערים בקיבוצים יגדלו במהירות. דורון נדיב תוהה: האם המהפכה תתמיד – או שהמגמה תשתנה?

ניאו-ליברליזם והמקרה של אחות ביה"ס
דחיית העתירה שהוגשה לבג"ץ נגד החלטת משרד החינוך לבטל את מוסד אחות בית הספר, ולהחליפה במערך ייעודי של מד"א, עברה ללא רעש ציבורי גדול. וחבל שכך. עופר סיטבון מסביר שאין די במאבק משפטי נגד מהלך ההפרטה – וכי הפיתרון הוא שינוי עמוק בתפיסה המעמידה מעל לכל את היעילות והחיסכון הכלכלי

הפוליטיזציה של הארכיאולוגיה בי-ם
כנציגי גישה אקדמית וחילונית, הארכיאולוגים החופרים בירושלים מוצאים עצמם בעמדה ייחודית: הכשרתם דורשת מהם להתנהל באופן חסר פניות; בעוד יזמי החפירות – פקידי ציבור, גופי פיתוח, מממנים ותעשיית התיירות – מצפים לתוצאות שיאששו את תפיסותיהם. רפי גרינברג על ארכיאולוגיה בשירות האידיאולוגיה

תולדות המאבק באנטנות הסלולריות
חברות הסלולר מצמצמות את המאבק באנטנות לשורה תחתונה אחת: תשתית חיונית מול היסטריית המונים; בעוד פעילי "הפורום לסלולריות שפויה" מתעקשים על שורה אחרת לגמרי: התנהלות כוחנית מול אזרחים חסרי זכויות שבריאותם מופקרת – והיעדר כוחות ממלכתיים מרסנים. אבי דבוש מגיש משל חברתי אקטואלי
המתקפה החזיתית על החינוך הממלכתי
מערכת החינוך הממלכתית בישראל הולכת ומידלדלת, ואוכלוסיות שלמות מייצרות לה אלטרנטיבות הנשענות על תקציבי מדינה. החרדים מכיוון אחד, האוכלוסיות החזקות מהשני והמגזר הערבי מהשלישי, נוגסים במערכת ומתרחקים ממנה. ניר מיכאלי מסביר כיצד הפך החינוך לקורבן של תהליכים חברתיים וכלכליים עמוקים
ארבע הערות על הסכם הפנסיה החדש
בחודש יולי חתמו ההסתדרות, בשם העובדים שאינם חברים בה, ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם המעסיקים הקטנים שאינם יכולים להתנגד להחלטותיה, על הסכם פנסיה לשכירים במגזר העסקי. דן שפרינצק מסביר מדוע שני הגופים כרתו ביניהם הסכם שלא מחייב אותם – מצגת שווא שנכפתה על צד שלישי
תיקון העולם של התנועה הסביבתית
הסיפור הסביבתי מסופר אמנם כרשימה קודרת של איומים, אך יש לו גם צד אחר, המספק תקווה. התנועה הסביבתית בישראל היא חלק מתנועה עולמית מתרחבת שמקיפה מגוון כוחות. המסר הבסיסי שלה הוא שאיננו נידונים לאסון: הכדור אכן בידינו. ד"ר דב חנין מתעקש שלבני האדם יש יכולות עצומות – וגם נכונות לשנות
איטליה כמודל לפריחת הקואופרטיבים
דרכם של האיטלקים לטפל בבעיות חברתיות מרתקת, ויש ללמוד מהם על צמיחת הקואופרטיבים הסוציאליים. עלינו ללמוד גם על החקיקה וההקלות במיסוי המעודדות את פריחת הקואופרציה, ולקדם חקיקה מקבילה בנושא. אילנה לפידות מסבירה מה גורם להצלחת הקואופרטיבים באירופה – לעומת פירוקם במקומותינו
תקציב 2008 – אותן הזמירות והגזירות
דבריו הריקים של שר האוצר הנוכחי, שלקראת הדיונים על תקציב 2008 קבע כי "השווקים מצפים מאיתנו להמשיך במדיניות צמיחה כדי לקדם את הכלכלה ולטיפול בבעיות החברתיות", לא יכולים אלא להעלות חיוך מר. לוי מורב תוהה: אם זה המצב, מדוע שלא נמנה את השווקים לתפקיד שר האוצר ונגיד הבנק המרכזי?
עבדות מודרנית בעולם ובישראל
בעוד שבעבר העבדות והסחר בבני אדם היו גלויים וחוקיים, בימינו הם הוצאו מהחוק ונעלמו מהשיח הציבורי. אולם מתברר כי במאה ה-21 העבדות היא עסק רווחי, ייתכן שרווחי מאי פעם. אלה קרן מסבירה מדוע העבדות בת זמננו מוסווית ומתעתעת – וכיצד היא משגשגת בחסות הכלכלה החופשית-לכאורה. שיעור שני בנושא

טקסט

מה באמת צריך ללמוד בחוג לכלכלה

לפני מספר ימים התפרסמה רשימה בעיתון זה תחת הכותרת "מרד הסטודנטים לכלכלה". ברשימה תוארו מספר היבטים של הביקורת על הזרם המרכזי של לימודי הכלכלה בארץ ובעולם. הנקודות שעלו בה חשובות, אך אנסה להרחיב קצת הן מצד הביקורת על לימודי הכלכלה והן מצד החלופות בישראל. בשנים האחרונות קמו במספר אוניברסיטאות פורומי סטודנטים לכלכלה שפועלים לקדם מחשבה כלכלית ביקורתית, מעבר למספרים. הפורומים קמו בהשראת הביקורת שנמתחה על הלימודים בנאומו של חגי קוט שהוזכר בטור בכלכליסט, בקורסים של המכללה החברתית-כלכלית ועל ידי חברים בכירים בפקולטות לכלכלה כמו הפרופסורים אריאל רובינשטיין, אביה ספיבק, אריה ארנון, ד"ר נילי מארק ואחרים.

לפורומים ישנה השפעה לא מבוטלת על התפיסות של ציבור הסטודנטים וגם על נקודת המבט של המרצים בחוגים לכלכלה. השלב הבא, הוא להטמיע את רעיונות הפורום – מחשבה ביקורתית, עיסוק במציאות הישראלית וחיבור בין הכלכלה והחברה, בקורסי הבסיס של החוגים לכלכלה. אם הדבר יתרחש, ימומשו מטרות הפורומים והחברה הישראלית תרוויח בוגרים חושבים יותר, עם יכולת טובה יותר להציע וליישם פתרונות למדיניות כלכלית-חברתית.

האם הכלכלה התנתקה מ(מדעי) החברה? הביקורת על לימודי הכלכלה בישראל החלה לפני מספר שנים. במרכז חזן לצדק חברתי במכון ון-ליר קיימו סדרות של מפגשים החל משנת 2004 שעסקו בשאלה "האם הכלכלה התנתקה מ(מדעי) החברה?", המכללה החברתית כלכלית קיימה קורסים של ביקורת הכלכלה העכשווית, פרופ' אריאל רובינשטיין שאל "האם לימודי הכלכלה מזיקים?" וענה שכן ופרופ' ספיבק, אז המשנה לנגיד, אמר ש"לימודי הכלכלה מייצרים כלכלנים עם לב מאבן, אופקים צרים וסגידה דתית לכלכלת שוק קיצונית". ואכן, סטודנט לכלכלה בתחילת דרכו לומד בקורס מבוא לכלכלה את ההנחות לפיהן לבני האדם יש מידע מושלם על המוצר אותו הם רוכשים, לאף יצרן אין יכולת להשפיע על מחירי המוצרים, אין יתרון לגודל בייצור, בני האדם פועלים בצורה רציונאלית ועקבית ועוד. על הפרכה של הנחות היסוד האלה כבר ניתנו מספר רב של פרסי נובל לכלכלה, אך לדבר אין זכר כמעט בקורסי התואר הראשון.

הלימודים מתנהלים מתוך קבלה של התיאוריה הניאו-קלאסית כאמת נטולת הקשר היסטורי וחמור מזה, נעדרת ביקורת. ברור שמבט קצר על המציאות הישראלית מגלה את הכוחות המונופוליסטיים הרבים שפועלים כמעט בכל תחומי היצור והשירותים, את ההתנהגות הלא רציונאלית של הציבור הישראלי שנאחז בתוכניות פנסיה שעושקות אותו רק בגלל ששם הוא התחיל, את היתרון העצום שיש לגודל בייצור והפצה של כמעט כל מוצר צריכה ועוד. אלא שמבט כזה על המציאות הישראלית, איננו חלק מתוכנית הלימודים.

לאור תמונת המצב הקודרת, קמו פורומים של סטודנטים לכלכלה במטרה לקדם מחשבה כלכלית ביקורתית. כדוגמא אתן את התפתחותו של הפורום הפועל באוניברסיטת חיפה מ-2007 שבמקביל אליו קם הפורום הירושלמי. בליווי המכללה החברתית-כלכלית התקיימו מדי שנה מפגשים בהם הציגו מרצים שונים את ביקורתם על האסכולה הכלכלית המרכזית וחשפו את השומעים להיבטים שונים של המציאות הישראלית. הליווי של המכללה החברתית כלכלית נתן תמיכה משמעותית לפורום הן בחשיבה המשותפת על תוכנית המפגשים, הן בחיבור לציבור המרצים והשומעים של המכללה והן בתמיכה הארגונית. במפגשים הראשונים של הפורום לקחו חלק סטודנטים מעטים, אך עם התקדמות סדרות המפגשים ובשל המציאות הכלכלית של 2008-2007, הוא התרחב ובמפגש שהתקיים אחרי פרוץ המשבר הכלכלי העולמי כבר נכחו קרוב למאה סטודנטים. בשנה"ל העוקבת נפתחו פורומים גם באוניברסיטאות תל-אביב ובן-גוריון.

במהלך שנות קיומו של הפורום הוא הצליח להביא לידיעת סטודנטים לא מעטים היבטים חשובים של המציאות הישראלית וחשוב מזה, לפתח אצלם את הביקורת והמחשבה היצירתית. כחלק מפעילות הפורום קוימו מפגשים של מובילי הפורומים בסיוע התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון-ליר שאף שיתפה עמו פעולה בהפקת חוברת שבוחנת את לימודי הכלכלה בישראל. החוברת והנושא נכנסו אט אט למרכז השיח ובשני הכנסים האחרונים של האגודה הישראלית לכלכלה התקיימו מושבים שבחנו את לימודי הכלכלה. כעת, אחרי יותר מחמש שנים של פעילות פורומי סטודנטים ברחבי הארץ, הגיעה השעה למסד את הפעילות. יש להכניס את החומרים – ביקורת המודל הניאו-קלאסי, מודלים כלכליים חלופיים, אי שוויון, כלכלה אקולוגית, היסטוריה של המחשבה הכלכלית, היבטים פילוסופיים ועוד, אל ליבת תוכנית הלימודים. קורס המבוא לכלכלה לא צריך להיות מבוא למודל הניאו קלאסי. הוא צריך לסקור מודלים שונים שהתפתחו במרוצת השנים, לתת את היתרונות והביקורת על המודלים השונים ולהוסיף היבטים אקטואליים לחומר הלימודי. במהלך עבודת הפורומים נתקלנו בקורס המבוא של אוניברסיטת ברקלי שעושה בדיוק את הדברים האלה. יש ליצור קורסים חדשים של מבוא לכלכלה בהשראת הקורס הזה וקורסים אחרים וכך ליצור סטודנטים לכלכלה חושבים, ביקורתיים ויוצרים. לטובתם, ולטובת החברה הישראלית.

הכותב הוא חבר הנהלת אופק – מייסדת הבנק הקואופרטיבי הישראלי וממקימי פורום סטודנטים לכלכלה בחיפה, בליווי המכללה החברתית כלכלית